"אור אדום" ו"אור לבן"

התיקונים מתרחשים בזכות האור שמגיע מהמורה, והקלקולים מגיעים מהסביבה, מהקבוצה. אבל רק אם האדם משתדל להתכלל בסביבה, משתתף בחייה ובעבודתה, לומד, מסור למטרה – במקרה הזה שולחים לו רצונות מקולקלים.

והקלקולים המיוחדים האלו, הם לא רק גאווה טיפשית או משהו פרימיטיבי אחר, אלא קלקול כזה שניתן למשוך אליו את אור התיקון. כלומר האדם צריך להיות בעל כאלה מומים, שהפוכים בצורה מוחלטת לצורה המתוקנת. את כל הרצונות האלה הוא מקבל מהסביבה.

מדובר על אדם שמשתדל לעשות את כל מה שבכוחותיו למען ההתקדמות הרוחנית. ואז הוא מקבל "אור אדום" (אודם) מהקבוצה, כמו מרחם האם. הקבוצה מהווה עבורו את האם. ואת "האור הלבן", את הלובן, הוא מקבל מהאב, מהמורה, ובזה הוא מלבין את ספירותיו, את תכונותיו.

עכשיו לאדם יש כבר שני קווים והוא צריך לעבוד ב"קו האמצעי". לא מדובר על כך שניתן לקבל את זה בצורה אוטומטית בלי לעשות כלום. האדם צריך להשקיע מאמצים כדי להתכלל בעבודה כזו. ואז, במידת הביטול העצמי שלו בפני הקבוצה, המורה, הלימוד והבורא, מתחילים לפעול עליו כל הגורמים הללו, והוא משיג את המדרגה החדשה.

מתוך השיעור לפי ההקדמה לספר "פרי חכם", 12.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
יש צורך באיזון נכון בעבודה
כל שיעור הוא כמו כביסת הנשמה עם מלבין
אדם, קבוצה, מורה