קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע, לפי כל מהלך ההיסטוריה, ההצלה תמיד הגיעה כתוצאה מלחץ גדול, ברגע הקשה ביותר, לאחר זמן רב שנמנענו מלשמוע על כך? בשביל מה כל הקשיים האלה?
מדוע נדרש לגלות את הבורא, את החיבור בינינו בכאלה ייסורים, מתח, שכבר רואים את עצמנו במבוי סתום, ורק ברגע האחרון פתאום מתגלה המוצא? למה שלא נתחיל כולנו לעסוק בחינוך האינטגרלי, בחכמת הקבלה, וללכת בנחת אל המטרה מתוך זה שיש לנו בידיים כזה פתרון?
תשובתי: אתה הרי בעצמך יודע שהאגו שלנו עובד כמו "עזר כנגדו". ורק תחת לחץ עצום אנחנו מסכימים להיפרד ממנו. וגם זה לא מייד, אלא לאחר הרבה מכות: עשר מכות מצרים, בחושך, תחת מתח נוראי, בחיפזון אנחנו סוף סוף מוכנים לברוח ממנו. אחרת, לא.
וזה לא מפני שאנחנו כל כך חלשים, אלא האגו הוא מאוד חזק. כי האגו הזה עוזר לנו אחר כך לגלות את כל העולם הרוחני הנצחי. ברגע שאנחנו מתחברים, אנחנו מייד מתחילים לגלות ולהרגיש אותו. ישר כאן בחיים האלה אנחנו מגלים את העולם העליון, על זה נאמר: "עולמך תראה בחייך". אני מקווה שאנחנו נגיע לזה.
אם אנחנו נתפוס עכשיו את כל הלחץ הזה ככוח שניתן לנו דווקא לעזרה, אז אנחנו נראה שהוא עובד לצידנו. צריך רק לקבל אותו בהבנה ואנחנו נצליח.
מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 04.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ההצלה מגיעה כהרף עין
מנוע נצחי
אנחנו צריכים נקודת איחוד חדשה
