דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מבלי לפנות מהדרך

מבלי לפנות מהדרך

לפני שאדם ניגש ללימוד, הוא בהכרח חייב ליצור בתוכו כוונה מסוימת, כדי שכל הלימוד שלו יהיה מכוון להמשכת האור העליון לעצמו, שיביא אותו לעלייה מעל לטבע שלו.

איך הוא יכול לראות את זה? דווקא לפי זה, שכל יום יתרחשו בו ירידות ועליות, שינויים פנימיים רציניים איכותיים וכמותיים. הוא ירגיש, עד כמה כל הזמן מנערים אותו, עד כמה הוא נמצא במצבים של פקיחת עיניים, הבנה, עלייה, ופתאום להיפך, במצבים של ירידה, עגמומיות, חוסר כוחות, דיכאון. ושוב עלייה, ושוב הכול מאיר והכול מובן ומשמח. ואחר כך שוב להיפך.

אבל, ככל שהאדם יעבור הלאה יותר ויותר כאלה מצבים, כך הוא יותר ויותר יתרגל אליהם. הוא יתחיל להבין, שכל המצבים האלה צריכים להיות, שהם טבעיים, רצויים. הוא יתחיל כביכול להתעלם מהם. מצד אחד, המצבים האלה יתרחשו בו. אבל, יחד עם זה, הוא יעקוב אחריהם על ידי איזו נקודה צדדית ויבין, שעכשיו הוא נמצא במצב אחד, אחר כך במצב אחר וכולי. כלומר הוא לא ישקע לגמרי בדיכאון או בשמחה כמו ילד קטן. לא, הוא כמו אדם מבוגר כלפי הילד הקטן הזה יוכל להבין ולתפוס את מצבו ולהסיק ממנו איזה שהן מסקנות.

אותו הדבר גם בהתפתחות הרוחנית. האדם מתחיל להבין באופן ברור, באילו מצבים הוא נמצא, בשביל מה, למה ואיך. הוא כבר לא נכנע לשינויי מצב הרוח, לשינויים בהבנה, בהכרה.

אבל לפעמים הוא לא תופס שום דבר לחלוטין. בכללות, הוא עובר כל מיני מצבים! דרוש זמן מסוים כדי להתרגל אליהם.

חוץ מזה, חייבים להתחיל לעבור את המצבים האלה "מהצד": הם עוברים עליי, ושיעברו יותר ובתדירות גבוהה יותר, אבל אני בכל זאת אלך קדימה. כלומר, הם לא צריכים להסיט אותנו מהכיוון. אני בכל מקרה מגיע לשיעורים, לומד עם החברים בקבוצה, עוסק בכל מה שרק אפשר, זה לא משנה שיחד עם זה אין לי אליהם שום רגשות: לא אהבה, לא שנאה, שום דבר, בכל מקרה אני עושה את זה! בכל דרגה, מכאנית או יותר רגשית, חיובית או שלילית, אני חייב לחתום על חוזה מדויק עם עצמי, שאני בכל מקרה הולך קדימה, זוחל קדימה. לא משנה איך, אבל אני נוטה רק קדימה.

אם האדם לומד בצורה כזאת, אז כעבור תקופה מסוימת, הוא באמת מתחיל להרגיש שכל מיני השינויים שבו, העליות והירידות, מתחילים פתאום לחלוף במהירות מדהימה, ממש כל דקה, ואחר כך כל שנייה. עוברת עליו איזו סופה בלתי נדלית שנושאת אותו. הסופה הזאת הולכת בדרך שלה, הוא מעבד בתוכו כל מיני "רשימות", רישומי מידע, והאדם באותו הזמן נמצא בקבוצה, בלימוד ולא שם לב לכך. לכן הדבר העיקרי ביותר בהתקדמות שלנו, זה להרגיל את עצמנו לכך, ששום הפרעות רגשיות, שׂכליות, ופסיכולוגיות לא יסיחו את דעתנו מהמטרה. הם ודאי יבלמו אותנו, הם יזרקו אותנו מצד לצד, אבל בכל זאת לא יזיזו מהמטרה. וכאן חשוב מאוד הקשר עם הקבוצה, כל מה שכותב הרב"ש על חיבור עם הקבוצה.

מתוך שיעור וירטואלי, הקדמה לתע"ס, שיעור מס' 2, 25.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להצטייד בכוונה
קו אמצעי – הדרך הישרה אל הבורא
כשהעליון מרים אותך על הידיים…

One comment

  1. דושניצקי אורלי

    מילים כדורבנות!כל כך חשובה ההכוונה הזו,לדעת איך להתייחס לדינמיקה,של השתנות המצבים,תודה רבה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest