דרך ארץ שמחוממת על ידי האור

קיימות הרבה דרגות הבנה והשגה על ידי האדם של אותה המערכת, שבה הוא נמצא בשיתוף הפעולה ההדדי שלו עם הכוח העליון. זוהי דרך קשה במיוחד לגלות את זה בדרך של ייסורים, שנקראת "400 שנות גלות", לא ניתן לסבלן. אם שני הכוחות, קבלה והשפעה, בורא ונברא, מתנגשים חזיתית באופן ישיר, אז הנברא יצטרך לעבור שוב את כל הדרך, החל מד' בחינות דאור ישר, כל ההתפתחות. זוהי דרך נוראית.

אבל אנחנו נמצאים במערכת שפועלת לפי תוכנית עליונה מסוימת, שבה מלכתחילה קיימת התוצאה הסופית, המצב ההתחלתי והמצב הסופי. בתוך המערכת הזאת כלולים כל המקובלים שפעלו לאורך כל הדורות, כל הספרים שנכתבו על ידם. יחד איתנו חיים בעולם הזה אנשים שנמצאים בהשגת הבורא בהסתר מכולם, שעובדים כדי לקרב את האנושות למושגים האלה.

כל זה יחד מביא אותנו למה שנקרא "דרך ארץ", משהו באמצע בין דרך ייסורים לדרך האור, בכך שמאפשרת לנו בחירה חופשית. כי אם היינו מתקדמים רק על ידי מקל, אז לא הייתה לנו אפשרות לפתח את השׂכל שלנו. היינו עסוקים רק, באיך להימנע מהמכה הבאה פעם מצד זה ופעם מצד שני.

אבל אם אנחנו מקבלים את כל זה דרך מערכת, שבה יש גם דין וגם רחמים, שילוב של שני הכוחות האלה, אז זה מאפשר לנו להתפתח. כמו תינוק שההורים מפתחים אותו, כך גם אנחנו מקבלים עזרה בהתפתחות הרוחנית. תתארו לעצמכם, מה היה יוצא אם התינוק היה מתפתח לבד ללא עזרת ההורים. אפילו אם הוא היה יכול לשרוד, אז אילו בעיות וייסורים הוא היה צריך לחוות. והמקסימום שהוא היה יכול להשיג, זה קיום בהמי פשוט: איך שהוא לחיות ולמות.

אלה חיים של בהמה. חיי אדם מבוססים על זה שהוא מקבל תמיכה מהדורות הקודמים, שכל אחד מהם מתפתח ומשלים את הקודם לו. הרצון האנושי מתפתח מדור לדור.

לכן היום אנחנו מצאנו את עצמנו במצב, כאשר מצד אחד, אף אחד אינו רוצה לקבל את חכמת הקבלה, לא מבין בשביל מה הוא צריך אותה. אף אחד לא מכיר את החכמה הזאת ומתאר לעצמו במקומה איזו שהיא מיסטיקה וניסים. בקרב כל מיני קבוצות קיים יחס שונה לחכמת הקבלה, בהתאם לזה, האם אנשים אלה הם דתיים או חילוניים, ששייכים לעם ישראל או לעמים אחרים.

והעקשנים ביותר בזה, הם אלה שמניחים שכבר עוסקים בתורה ויותר לא צריך שום דבר. הם מחשיבים את עצמם למושלמים, בזה שלומדים תלמוד ומקיימים מצוות. לאדם חילוני אפשר עוד איך שהוא לגשת ולהסביר, כי הוא מרגיש שבחיים הגשמיים האלה אין כל משמעות והוא היה רוצה לגלות את העולם העליון, את המערכת שמנהלת את כל החיים.

אבל בעצם, אף אחד אינו מרגיש צורך אמיתי בחכמת הקבלה, כולל אלה שבהם התגלתה ה"נקודה שבלב" והם פתאום נדלקים ורוצים לדעת עליה, באים ללמוד. כי הרצון שבינתיים קיים אצלם זה רצון לרכישות חדשות ולא לשינוי הטבע שלהם לטבע הפוך. רצון כזה אינו טבעי לאדם והוא פשוט לא קיים. לכן, בין חכמת הקבלה האמיתית ובין כל אדם שבעולם הזה ניצבת מחיצת ברזל, שאותה חייבים לפוצץ.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 11.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
איך לא ללכת לאיבוד ביער פראי
מחיצת ברזל לפי הזמנת הלקוח…
ללמוד את חכמת האהבה