קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חוות דעתו של סרגי קפיצה, אחרי פיצוץ האוכלוסין בעולם, החברה שלנו משנה בצורה חדה את אופי התפתחותה ועוברת לילודה מוגבלת. הנואוספרה, לפי הרעיון של ולדימיר ורנדסקי, כשם שהתפתחות החיים שינתה את הגיאוספירה, כך שינתה התפתחותה של התודעה האנושית את הביוספירה בה אנו חיים. זוהי תפיסה המסבירה על התודעה הפרימיטיבית בהתפתחות האדם. אנחנו שותים, אוכלים, מתרבים, בדומה לבעלי החיים. תודעה, זה ההבדל בינינו לבין החיה, היכולת לצבור ולהעביר מידע.
פעולה אחת קולקטיבית מאוחדת, גדולה משמעותית מסכום המחוברים הבודדים, זה איקס בריבוע. מסתבר שצמיחת האנושות לא פרופורציונלית לסכום הפעולות של האנשים הבודדים, אלא לפעולותיהם בריבוע, ההתפתחות הפרופורציונלית לאוכלוסיית העולם בריבוע. העקומה נמשכת לאין סוף בזמננו. אנחנו נמצאים בשיא, החוק של הצמיחה הריבועית היה קבוע במשך מיליוני שנים, אנחנו מתמודדים עם שיתוף פעולה קולקטיבי ריבועי.
קנה המידה של הזמן משתנה לאורך ההיסטוריה, את התקופות לא צריכים לסמן על סרגל ישר, אלא על סרגל לוגריתמי. 10,000 שנות ניאולית ומיליון שנות פליאוליתי אפשר לצייר על תרשים אחד, על אף שהם נבדלים אלפי שנים. פיצוץ האוכלוסין קשור לדחיסת ההתפתחות. אך עכשיו אנחנו לא יכולים להמשיך לדחוס את הזמן, הוא דחוס עד הסוף שכבר נקבע על ידי משך חיי האדם. וכתוצאה מזה מגיע המשבר בצמיחה, המעבר לשלב הבא.
אתם מחממים מים ועד שאתם מרתיחים אותם, אתם לא שמים לב לדבר. כאשר המים רתחו, הכול משתנה מהשורש. החום שלהם אינו עולה יותר, אלא הוא הופך לאדים. כך גם אנחנו התחלנו להתאדות, אנחנו משנים את מצבנו. כפי שהקרח נמס. האנשים נכנסים למים במינוס עשרים מעלות והמים בטמפרטורה היא אפס. בתוך המים חם יותר, מאשר באוויר ששם הטמפרטורה היא עשרים מעלות.
יהיה מינוס חמישים מעלות קור, ובתוך המים בכל זאת יהיה אפס. מפני שבמעבר בין הקרח למים מתרחש שלב המעבר. עלינו להביא את החום כדי שהקרח יימס, או לנתק את החום כדי שהמים יהפכו לקרח. אותו הדבר עם האנושות שעוברת את שלב המעבר. כאשר החומר עובר את שלבי המעבר, לפתע תכונותיו משתנות איכותית.
אותו התהליך מתרחש עם האנושות, רק ההבדל הוא שבאנושות זה לוקח קרוב למאה שנים ונוגע לתופעות העיקריות שמתרחשות בחברה ובהמשך אנחנו עוברים למצב חדש באיכות. צמיחת אוכלוסיית כדור הארץ נעצרת, זהו שינוי עצום בהיסטוריה של האנושות כולה, יותר גדולה מכל המהפכות שהיו בהיסטוריה. ויתור על המשפחה, מפני שהמשפחה קושרת דורות שלמים. אותו הדבר באומנות ובאידיאולוגיה.
הפער שמתגלה בין המדינות המפותחות והמתפתחות, הוא יותר מחמישים שנה. אנחנו עוברים לצמיחת האוכלוסייה ששואפת לאפס. אם הגורמים המווסתים את צמיחת האנושות, היו רק ביולוגים נטולי תפקיד הכרתי, אז היינו כמו בעלי חיים שמתרבים כך והיינו באיזון עם הטבע. זה מסתדר פשוט, כמה טורפים אותך וכמה אתה טורף. זהו האיזון של המערכת האקולוגית. המערכת האקולוגית קובעת כמות של כל זן ובהמשך מגיפה, תהליכים טרגיים, כדי שהטבע יפעל כמערכת אחידה ויהיה בשיווי משקל דינמי. בפליאולית, האוכלוסייה הכפילה את עצמה במשך מיליון שנה, בימי הביניים במשך אלף שנה, כלומר פי 1,000 מהר יותר, במאה העשרים הכפילה בשלושים שנה!
תמיד הייתה אוטונומיה מהסביבה, בפליאולית האנושות עברה כעשר תקופות קרח ושרדה בדרגת התפתחות פרימיטיבית. אנחנו כל הזמן התפתחנו על פי עקומה היפרבולית של צמיחה ריבועית. ומבחינה ביולוגית האנושות כמעט ולא השתנתה מאז. כיום זמננו מהווה את תקופת המעבר של האנושות, פחות ממאה שנה ובהמשך יהיו חיים אחרים. הייתה צמיחה מסחררת ועכשיו המשבר מביא אותנו כאילו להכחדה. למעשה, בעוד חמישים שנה אנחנו נצא לדרגה חדשה.
האדם ישתחרר מהעבודה. תפוקת העבודה תאפשר לכל אדם לעבוד שעה אחת ביום. בארצות המפותחות 1% מהאוכלוסייה יעסוק בחקלאות. עכשיו המזון בעולם מספיק, אך האנשים עדיין מתים מרעב וזה לא בגלל המשבר במזון, אלא בגלל המשבר בחלוקתו. הצריכה תצטמצם, יהיה משטר חיים שונה. האנושות תתפתח איכותית ולא כמותית.הצריכה באנרגיה צמחה הרבה יותר מהר מהאוכלוסייה, אך בעתיד תצמח ביחס ישיר לאוכלוסיה. והעיקר הוא, שצריכה להתעצב לנו מסורת חדשה, אך זה לוקח זמן רב. זהו התהליך החשוב ביותר שצריך להתרחש עכשיו.
ידיעות קודמות בנושא:
פרכוסים אחרונים של ציוויליזציה ישנה
משבר – נקודת המעבר לחברה החדשה
חיפושׂ אחר תרבות הגיונית
