ניצוץ ההתפתחות

התורה מספרת לנו על שני כוחות שפועלים בעולם. כוח אחד נקרא "יצר הרע" (יצה"ר), "אומות העולם", והכוח השני נקרא "ישראל", "יצר הטוב" (יצה"ט). אבל לא מדובר כאן על מדינות או עמים מסוימים שקיימים בטבע, אלא על תכונות פנימיות שיכולות להתעצב בתוך האדם. מלכתחילה, יש באדם רק רצון להנות שגדל כל הזמן. אבל כאשר הרצון הזה יתפתח עד גודלו המקסימלי, שממנו כבר אין לאן לגדול, הוא יגלה את עצמו, והאדם יבין שאין לו יותר עם מה למלא את הרצון האגואיסטי הפרטי שלו.

ואז הוא מגלה שהרצון שלו תלוי בכל יתר הרצונות. בדיוק את זה אנחנו מרגישים בימינו. ואז, מלית ברירה, עליו להסתדר בעולם הזה, להתחבר עם האחרים.

אבל הרצון לקבל לא יודע להתחבר עם מישהו בעצמו. לכן הוא זקוק למישהו שיספק לו כוח, דבק לחיבור, יעזור לו להבין שרק בתוך הקשר הוא יוכל להשיג משהו.

כדי לאפשר לרצון להנות להגיע למטרת הבריאה, כלומר להתחבר עם האחרים, למרות האגו שלו, הבורא מחדיר בתוך הרצון הזה ניצוץ של השפעה, שמיועד לבצע את העבודה הזאת. בזכות הניצוץ הזה, מתעורר בתוך הרצון לקבל הצורך לצאת משליטת הטבע האגואיסטי שלו ולרכוש טבע אחר.

כך הנברא לומד כמה רע להיות הפוך לבורא, וכמה נהדר להיות דומה לו – ומגיע למטרה, לדבקות עם הבורא. דרך זה הוא מקבל עצמאות, מכיר את הבורא, את הבריאה כולה ונדבק לבורא, כלומר, נכנס למצב של מטרת הבריאה – ליהנות לנבראיו.

הרצון להנות יכול להגיע לחיבור רק על ידי כוח קטן שהוחדר לתוכו, שנקרא "ישראל" (ישר-אל), מה שאומר, להשתוקק "ישר לבורא". על פי טבעו, הכוח הזה כל הזמן מכוון לבורא. והרצון להנות, להיפך, או שהוא בכלל אינו מרגיש את הכוח העליון, או שהוא מתנגד לו על פי טבעו.

אנחנו רואים בכל מקום שילוב בין שני הכוחות הללו – מתחילת הבריאה, התפתחות האדם מהקוף. קוף, זה רצון שרוצה להידמות לאדם בצורה חיצונית. ואדם כבר רוצה להידמות לכוח העליון, מכיוון שהרצון שלו מתפתח מעל דרגת ה"חי".

התורה מספרת לנו על תהליך שעובר הרצון להנות יחד עם הרצון להשפיע, שהוחדר לתוכו ודוחף את האגו כבר להתפתחות איכותית. הוא מתחיל ללמוד כיצד להתחבר עם האחרים, כיצד להשתכלל, דרך אירועים היסטוריים שונים. כך, עדיין בצורה לא מודעת, נעשית ההתפתחות על ידי המאור המחזיר למוטב.

וברגע מסוים, הרצון להנות והרצון להשפיע בתוך האדם, מגיעים בפעם הראשונה לעוצמה שהוא מתחיל להרגיש שבתוך האגו שלו ישנו ניצוץ שמושך אותו לכיוון שונה. רצון לקבל כזה עם ניצוץ ההשפעה שהוחדר לתוכו – יחד נקראים "אדם ראשון", "אדם". זה חלק מסוים מתוך הרצון הכללי שמתחיל להרגיש כך.

וממנו מתחילה ההתפתחות. הרצון להנות והרצון להשפיע מתפתחים יותר ויותר במדויק, כלומר מתגלים בצורה יותר ברורה בתוך הרצון של האדם.

לא מדובר על אנשים גשמים, אלא על הרצון להנות של "אדם", שבתוכו מתפתחת התכונה החדשה הזאת, מתגלה יותר ויותר. בפעם הבאה היא מתגלה אצל אברהם, וכן הלאה אחריו. התורה מספרת לנו על כל הדרך הזאת, החל מהגילוי הראשון של ניצוץ ההשפעה בתוך הרצון האגואיסטי, מאדם ועד לסיומה.

לכן, אסור לשכוח שמדובר רק על מונחים קבליים, ולא על עמים ומדינות. מדובר על עולם של תכונות שונות, מדרגות, הגדרות בתוך הרצון להנות, שחוץ ממנו לא נברא יותר שום דבר. בתוך הרצון הזה יש הארה קטנה של תכונת ההשפעה שנקראת "ישראל", שמושכת את הרצון הזה בכיוון אחר – לבורא.

בלי זה, הרצון להנות לא היה נמשך לבורא – הוא היה רוצה רק למשוך את הבורא לעצמו. בדיוק את זה אנחנו לומדים בחכמת הקבלה. לכן צריכים להימנע מפרשנות גשמית ולהשתדל תמיד לגשת נכון לחיבורים של המקובלים. כל הספרים, המאמרים, האגרות, מדברים על משהו נפרד לחלוטין מהעולם הזה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של רב"ש, 22.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא תעשה לך פסל ותמונה
התורה מספרת על הדרך שלי
המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest