חוויה ושמה קבלה – הרצאה במודיעין, 23.10.12

חוויה ושמה קבלה – חשיבות המטרה ועבודה בקבוצה

מהי חוכמת הקבלה

1. "כל חכמת הקבלה היא רק לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם".

הרמח"ל, קל"ח פתחי חכמה, פתח ל'"

2. "מה היא חכמת הקבלה? חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלוקית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להיגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות".

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

3. "על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת. וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם: גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה"

4. "חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול".

הראי"ה קוק, אורות הקודש ב', אות שצ"ג

מהי תכלית הבריאה

5. "כל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם".

בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ל"ט

6. "כל סדרי הבריאה, בכל פינותיה ומבואיה ומוצאיה, ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו, שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלוקיות כמו הרגשת רעהו. הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגה אחר דרגה, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו".

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

7. "לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו [את האדם] למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלוקיו, כמו ההרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת".

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"

8. "כוונת הבורא ית' על הבריאה מעת שנבראה, הוא להודיע את אלוקותו לזולתו. כי דבר הודעת אלוקותו, מגיע לנברא במידת שפעו הנעים, ההולך ומתרבה אליו עד השיעור הרצוי. שבזאת מתרוממים השפלים בהכרה אמיתית, להיות למרכבה אליו ית' ולדבקה בו, עד שמגיעים לשלמותם הסופית: עין לא ראתה אלוקים זולתך".

בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אות ו'

9. "המטרה הסופית שלנו היא הכשרתנו לדבקותו ית', שישכון בתוכנו".

בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה"

10. "תכלית הנשמה בבוֹאה לגוף, שתזכה, בעודה מלובשת בגוף, לשוב לשורשה ולהדבק בו ית', כמ"ש לאהבה את ה' אלוקיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצוותיו ולדבקה בו".

בעל הסולם, אגרת י"ז

עבודה בקבוצה

11. "עניין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא עניין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שעניין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"

12. "כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מעניין התקדמות בעבודת ה'. מה שאם כן עכשיו, החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקווה, שהשיג ע"י החברה ביטחון וכוח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלמות".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"

13. "אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דווקא מעלת חברו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חיסרון אצל חברו, סימן הוא, לא שהחיסרון הוא אצל חברו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חברו. אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחברו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "סדר ישיבת החברה – א'"

14. "כל תלמיד מחויב להרים מעלת כל חבר, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה, כמו שהיה סביבה גדולה כראוי, כי רוב בניין חשוב יותר מרוב מניין".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים"

15. "כל תלמיד מחויב להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו, ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "בעניין חשיבות החברים"

16. "בהחברה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא יכנס בתוכם עניין של קלות ראש, משום שקלות ראש הורס את הכול".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מטרת החברה – ב'"

17. "דווקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים, אלא דווקא חברו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם.
דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח ביטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "איש את רעהו יעזורו"

18. "אלו אנשים שהסכימו ביניהם להתאחד בקבוצה אחד, הבינו, שאין ביניהם כל כך התרחקות הדעות, מבחינה זו, שמבינים את נחיצות של עבודה באהבת הזולת. לכן כל אחד יהיה מסוגל לוותר ויתורים לטובת הזולת. ועל זה יוכלו להתאחד".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר – ב'"

19. "בכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חברו ולא חסרונו. אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול להתאחד עמהם".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מטרת החברה – ב'"

20. "אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם"

21. "התועלת של החברה, שיכולה להביא אווירה אחרת, שיהיה רק עבודה בעמ"נ להשפיע".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "עניין חשיבות החברה"

22. "כל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בעניין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחברו מקום חיסרון, שהוא יכול למלאות אותו".

רב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "איש את רעהו יעזורו"

23. "מי שחושב שמרמה את חברו, אינו אלא שמרמה להשם ית', משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכול הוא: מלוא כל הארץ כבודו. לכן כשמשקר לחברו, הוא משקר להבורא ית', וכשמצער לחברו, הוא מצער את הקב"ה".

בעל הסולם, מאמרי "שמעתי", מאמר ס"ז "סור מרע"