קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הלב, הוא המרכז של הכול. ולא במקרה אנחנו משייכים לו את הרצונות והתשוקות האנושיים. אנחנו אומרים "מכל הלב" או "עם יד על הלב", אנחנו "משמחים את הלב", "הולכים בעקבות הלב", הלב יכול להיות "טוב", "אוהד", "שבור"… באופן כללי, הלב מסמל עבורנו את מרכז החיים, גם במובן הגשמי וגם במובן הרוחני.
ודאי, שמדובר רק על סמל. הלב כשלעצמו, זה איבר בגוף שניתן לעשות לו השתלה, או להחליף בלב מלאכותי. למעשה, הלב מהווה בפני עצמו "משאבה".
אבל ה"משאבה" הזאת היא מאוד חשובה, קודם כל, מפני שהיא מדגימה לנו את הפעולה העיקרית שבטבע, קבלה והשפעה. הלב מקבל דם מכל הגוף ומעביר אותו תחת לחץ דרך כל האיברים, כדי לספק להם את המזון הדרוש ולנקותם ממה שנוצר כתוצאה מחילוף החומרים.
מובן מאליו, שהלב אינו פועל לבדו. הוא לא היה יכול באופן עצמאי להזרים את הדם דרך כל הגוף, אבל כלי הדם משתפים עימו פעולה הדדית ודוחפים את הזרם הלאה לכל תא ותא. הלב לוקח לא על ידי עוצמה, הוא מכתיב את הקצב, את ההתחלה, את הדחף הראשוני, ואחר כך מנגנונים רבים במערכת זרימת הדם, שרק בחלקם ידועים למדע המודרני, נכללים יחד איתו בעבודה. באופן כזה, הלב הוא לא ה"משאבה" היחידה בגוף, אף על פי שדווקא הוא מתאם את הפעולות של המערכות המקושרות.
ודאי, שעבודת הלב מלווה בבעיות רבות. כי הקבלה וההשפעה צריכות להיות מאוזנות, בזה תלויה הבריאות של הגוף כולו. מכאן אנחנו יכולים להסיק מסקנות לא רק על הצד הפיזי של האדם, אלא גם על הצד הנפשי, הפנימי, הרוחני שלו. אם המערכות של קבלה והשפעה מאוזנות בו, בדיוק כמו בלב, אז הוא שומר על אינטראקציה, הרמוניה, יחס נכון עם הסובבים. בדומה ללב, הוא מקבל ונותן, בכך שמספק שיתוף פעולה הדדי בריא עם כל שאר בני האדם.
במילים אחרות, ברמה האישית אנחנו שוב מחוברים זה עם זה "בלבבות", כלומר בתכונות שלנו. ובאופן אידיאלי, אנחנו צריכים להשתמש בהן, בכך ששומרים על הרמוניה עם האחרים, כלומר, בכך שנותנים ומקבלים את כל הנחוץ. יחד עם זה, הלב למעשה, אינו זקוק לשום דבר, חוץ מאנרגיה מינימלית לעבודה נורמלית. הוא לא ניזון מהדם שזורם דרכו, הוא לא מקבל שום דבר, הוא פשוט מתפקד. אם אפשר כך להתבטא, אז ה"תענוג" שלו הוא בזה שהוא משרת את הגוף, בזה שמזרים לתוכו כוחות חיות.
זוהי דוגמה של בריאותו הנפשית של האדם: הוא צריך להתנהג באותה הצורה, להתחשב באחרים בהתאם לעקרונות "אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך", ו"ואהבת לרעך כמוך". הוא צריך לתפוס את צרכי הסביבה כשלו ולספק לכולם את כל מה שרק הוא יכול, כדי להביא סיפוק לרצונות החיצוניים האלה. בדיוק כך פועל הלב.
כפי שמחקרים מודרניים מגלים, כולנו מקושרים הדדית בצורה הדוקה, כולל גם נפשית. ולכן ניתן לומר, שהמערכות שלנו משפיעות זו על זו. ככלל, אם יש לנו מחלת עצבים או מחלה נפשית, זה גם כן משתקף על הלב. הוא מאוד רגיש למצבי רוח ו"כואב" לא רק בגלל מחלות פיזיות. לא במקרה ברגעים קריטיים אנחנו תופסים את הלב, מערכת העצבים מייד פועלת עליו ומזמינה תגובה.
מכאן צריך להבין גם את מה שקורה במערכות היותר גבוהות של היחסים ההדדיים האגואיסטיים שבינינו. ה"לב" שלנו מנוצל במלואו לקבלה עצמית ללא שום השפעה, כלומר, פועל בצורה לא נכונה, בעוד שבזמן הזה דרושה לו פעילות חיים הרמונית. וחוץ מזה, מרמת הרצונות שלנו, מהיחסים ההדדיים המקולקלים שלנו, אנחנו גם כן משפיעים על הלב הפיזי.
עד לזמנינו אנחנו עדיין לא היינו סבוכים בקשרים אינטגרליים של החברה הגלובלית, ולכן ההשפעה של המנגנונים האלה הייתה חלשה. אבל מאמצע המאה שעברה החל להתגלות בינינו קשר הדדי הדוק, ואילו אנחנו ממשיכים לפעול בצורה אגואיסטית, במקום לשפר את היחסים שלנו. כתוצאה מכך, זה משפיע גם על הלב הפיזי שלנו. לכן אין שום דבר מפתיע בגידול מספר מחלות הלב וכלי הדם, שהפכו לאחד האיומים העיקריים לבריאותם של בני האדם.
בעיקרון, אנחנו כבר יודעים לרפא את הלב, כי זה לא האיבר המסובך ביותר. אך למעשה, אנחנו רק "שמים טלאים" עליו על ידי כל מיני אמצעים, ובאותו הזמן הסטטיסטיקה ממשיכה להציג מגמה עגומה. וכל זה מפני שאנחנו עדיין לא התחלנו לתקן את היחסים ההדדיים שלנו. רק אם בדרגה האנושית, כלומר, בדרגה הגבוהה ביותר, אנחנו בהכרח נבנה מנגנונים של השפעה וקבלה בינינו, אם "נשטוף" את המערכת ביחסים נכונים ושווים, החדורים בהרמוניה ובהרגעה, אז זה ישתקף בכל שאר המערכות, ובראש ובראשונה במערכת הלב וכלי הדם.
צריך לומר, שהמבנה של הלב, החדרים שלו והפעולות שלו, וכמו כן המערכות שקשורות אליו, כל זה תואם למבנה הרוחני שלנו. אבל אנחנו לא לוקחים בחשבון את השלם, וכמו שנהוג מרפאים את הסימפטומים שרואים ולא את הסיבות האמיתיות של המחלות.
גם לרופאים ידוע "שהכול מגיע מהראש", והראש לכל זה, אלה הם היחסים ההדדיים שלנו, המחשבות והרצונות שלנו. במובן הרוחני, ה"לב", זה המרכז של הרצונות, ולכן הרבה דברים נובעים מהתכונות הרוחניות של האדם.
למעשה, ניתן לרפא את הלב על ידי האהבה. נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". כלומר, אם הלב, או האדם עובד במלואו על השפעה, על הצרכים החיצוניים, אז הוא עובד באהבה כלפי הגוף וכלפי הקרובים. ודאי שזה מביא להתרפאות.
לכן במקום מכוני לב הייתי פותח מכונים של אהבה. לצורך פעולות מנע, זה בטוח.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 80, 10.10.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הפרדיגמה של האיזון
שום דבר אינו מתגלה בצורה מוכנה
פעימות הלב יוצרות תאי דם חדשים
