קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה הבעיה הייחודית של לימוד הקבלה בימינו?
תשובה: כשאדם מגיע לחכמת הקבלה, מתעניין בה, הוא חושב שהיא מדברת על מה שנמצא מחוצה לו, החומר הנלמד מורגש כמו משהו שנמצא בשמיים, רחוק ממנו, בלי קשר לעולם הזה, מחוץ לעולם הזה. אף על פי שהוא לומד על הכרחיות הקבוצה, אבל כאילו לא שומע על ההשגה בתוך האיחוד עם החברים.
ואחר כך בהתמדה מתחילים להסביר לו על היישום של הידע שלו, כדי להרגיש רוחניות, להיכנס לעולם העליון, בשביל זה הוא צריך להתעסק בקשר בינו ובין החברים בלימוד. אבל אם האדם נשאר בקבוצה, במוקדם או במאוחר מגיעה פריצה בהבנת ההכרחיות של הקשר עם החברים בדרך, כדי דווקא בקשר ביניהם מתגלה העולם העליון.
ואחר כך בחיבור עם החברים, הוא צריך להתחיל לצאת לחיבור עם כל האנושות. את זה הוא לא יכול לקלוט. האגו שלו הודף אותו מקשר עם חיצוניים שאינם לומדים קבלה. הוא לא מבין איך יכול להיות קשור העולם העליון עם "האנשים הסתמיים" האלה.
בשלב הזה הרבה עוזבים או מתעכבים בהתקדמות הרוחנית שלהם, אף על פי שממשיכים ללמוד, אך בגלל שלא מממשים את עצמם בקשר עם האחרים, הם לא מתקדמים, ורק צוברים ידע תיאורטי.
ובכן, הקושי הראשון הוא לעבור מעצמי לקשר עם הקבוצה, עם 1%. להבין, שהרוחניות מתגלה בינינו, בתיקון של השבר שלנו, כבר מצליחים לעכל את זה בשלבים.
אולם הקושי השני הוא לעבור מ"אנחנו", 1%, הקבוצה, בתוך עצמינו, לאחרים, ההמונים, 99%, מחוצה לנו ולהתחיל להפיץ להם, בלי קבלה, אלא רק לכוון לאיחוד האינטגרלי, בלי השגת העולם העליון, זה קשה להבין את החשיבות של זה, זה יותר מדי רחוק מ"העניין שלנו".
היום אני רואה בהרבה קבוצות שלנו קושי לעבור מהעבודה בקבוצה לעבודה עם האנושות. אבל אלה בעיות גדילה וכמובן הן צריכות להיות, כדי דווקא מעליהן להבין את המבנה של העולם העליון.
ידיעות קודמות בנושא:
במקשה אחת עם כל האנושות
ה"קבוצה" הגדולה ביותר היא העולם האינטגרלי
חוקי החיבור בין הנשמות
