הרגשות הם ראשונים, השׂכל הוא משני

שאלה: מה זה הכרה אינטגרלית ומה זה יחס אינטגרלי?

תשובתי: אנחנו מדברים על אדם, על עולמו הפנימי. התכונה שלנו היא האגו, הרצון להתמלא. רצון! לכן אנחנו מדברים על רגש. אלה לא רגשות ליריים, כפי התרגלנו לחשוב. אנחנו מדברים על המהות שלנו.

כאשר אני עובד לטובת התעשייה, לטובת הבנקים או משהו אחר, אני רוצה להתמלא, אני רוצה להרוויח, אני רוצה להגיע להכרה, אני רוצה להשפיע, זה הכול רגשות.

מה עוד יכול להניע את האדם אם לא הרגשות?

לאחר שהוא מרגיש את זה, הוא מתחיל להבין ולתפוס את המורגש. ורק לפי מידת הרגשות מתפתח השׂכל, אחרת לא. השׂכל צריך להתפתח כדי להבין ולתפוס מה הוא מרגיש ומה לא, מה עדיין חסר לו. השׂכל פועל כשאני מרגיש נחיצות במשהו, עד כמה אני מלא ועד כמה לא. וכאן מתפתח המכשיר השׂכלי שלנו, לצורך השגת הרצוי.

מזה שאני חודר עמוק לתוך הרגשות, אני מתחיל אחריהם לפתח את השׂכל, אז אני מתחיל להרגיש את המערכת של הקשר ההדדי שלי עם האחרים, את ההופכיות שלי לאחרים. וכאן מופיעה אצלי האפשרות לדרג את הרגשות האלה, לתת להם הערכות איכותיות וכמותיות.

כלומר, כאן לתוך העבודה שלי נכנס כבר מכשיר מתמטי. מופיעות אצלי מדידות מדויקות.

אבל שוב, המדידות האלה הן בתוכי. אם אני אעביר למישהו איזה שהם מספרים, הוא לא יבין אותי, הוא חייב להיכלל במערכת הזאת. הוא צריך איך שהוא לממש אותה בתוכו ואז מתוך המימוש הזה הוא ירגיש את מה שאני העברתי לו במספרים.

מתוך תוכנית "עולם אינטגרלי. נוסחה של חברה אינטגרלית", 02.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התקפה על עדינות הרגש
רגש משותף, שכל משותף ולב משותף
ההתכללות בתוך השכל האינטגרלי