קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לא כל אדם מסוגל לעבור דרך שלבי ההכנה הראשונים של הדרך הרוחנית ולהחזיק מעמד. רבים יוצאים, עוזבים את הקבוצה, את הדרך הרוחנית, את התהליך של השינוי העצמי. הם נכנסים חזרה לעולם החיצוני וחוזרים לחיים של "בעלי בתים", בכך שמפסיקים לפתח בתוכם את ה"נקודה שבלב", שעושה מהם אורחים של הבורא, בעלי הבית של הבריאה.
ידוע, ש"דעת תורה הפוכה מדעת בעלי הבתים". אם האדם מחזיק בדעת תורה, אז הוא מרגיש את עצמו כאורח, והבורא הוא בעל הבית. ולכן הוא רוצה לשנות את עצמו, כדי להידמות לבעל הבית.
זה נקרא להיות ב"דעת תורה", להציב מולו את המטרה להתקיים בהשפעה ובהתאם לזה לקבוע את המצבים שלו.
המצבים הראשונים, העליות והירידות, עוברים בניתוק מהשׂכל והרגש הרגילים שלנו. האדם רואה שהוא לגמרי משתנה. לראשונה הוא מתחיל להרגיש, שאיזו שליטה זרה מנהלת אותו. הייחודיות הזאת, היא זו שמאפיינת את הרגשת השינויים שמתרחשים תוך כדי התהליך של ההתפתחות הרוחנית הפנימית שלנו.
פתאום האדם מרגיש את עצמו בשליטה של איזה כוח זר. מקודם, בחיים הרגילים אף פעם לא הייתה לו הרגשה כזאת. הוא תמיד ראה לפניו באופן ברור, את מי שרצה לשלוט עליו, כלומר איזה שהם גופים חיצוניים. ואילו כאן הוא לראשונה מרגיש, שיורד וכובש אותו איזה כוח, שקושר אותו מבפנים ומתחיל לשלוט עליו.
זוהי הרגשה מאוד מיוחדת. אני זוכר איך התפלאתי כאשר הרגשתי את זה לראשונה. זוהי הרגשה מאוד לא נעימה ולא מובנת, עד שהאדם מתחיל להתרגל לזה ומתחיל לראות בפעולה הזאת את עבודת ה' עליו. הוא כבר מוכן לקבוע שזה כך ולהסכים. ואז הוא מתחיל בעצמו לעורר את ההרגשה הזאת ולצפות בה, כמו שמצפים לפגישה ולחיבור עם אדם אהוב.
הוא מתחיל להעריך את עבודת הבורא עליו ולצפות שזה יקרה כל רגע. הוא נותן הערכה לפעולות האלה עצמן של הבורא, ולא לטיב הפעולות, לאיך שהן מורגשות ברצון האגואיסטי שלו, שאינו מתוקן עדיין. כלומר, לא חשוב לו אילו מצבים הוא עובר, אלא העיקר, שהבורא יעבוד עליו כמה שיותר.
על זה כל התפילה שלו. הוא מבקש שיעברו עליו כמה שיותר שינויים בהתאם לרצון של הבורא. כי כל מה שעושה הבורא, זה לטובה. במידה, עד כמה שהוא מזדהה עם פעולות הבורא ומצפה להן, נמדדת מסירות הנפש שלו, מידת העבדוּת מהרצון שלו לבורא, כוח של התפילה שלו.
זה בינתיים רק השלבים הראשונים של העבודה הרוחנית. ואחר כך מתחילה העבודה ההדדית היותר מבוקרת שלו עם הבורא, בהשפעה הדדית. האדם כבר יודע איך לקבל בשביל זה את הכוחות ואחר כך לעבוד איתם, איך להיכנס לדו-שיח עם הבורא. ואחר כך הוא מתחיל לעבוד אפילו עם הרצון לקבל שלו, בכך שמרגיש טעמים משותפים עם בעל הבית, בכך שמרגיש איך הבורא טועם את הכיבוד ואיך הוא בעצמו טועם.
וכל הדרך הזאת מתחילה מהעליות והירידות הראשונות, שבהן האדם מתרגל לשליטה של כוח זר עליו.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 04.10.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הסימנים של עבודת הבורא עליי
החרס שמודה לאומן הטוב
כמו חומר ממושמע בידיו של אומן
