קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הודות לערבות ההדדית האדם משיג כזה מצב, שבו הוא מרגיש שכולם תומכים בו כדי לספק לו כל מה שהוא צריך. ואז הוא מסוגל לחשוב על האחרים, רק בתנאי כזה הוא יוכל להתעלות מעל לאגו שלו.
לא קיימים כוחות אחרים. האגו, הוא הכוח היחיד ששולט עלינו ורק הקבוצה מסוגלת לנטרל אותו.
אם הקבוצה לא תנטרל ותבטל את האגו שלי, אני אף פעם לא אוכל לעשות זאת בעצמי. אני אהיה קבור בו לתמיד ולא אוכל להיוולד, לצאת מתוכו. הערבות בשבילי, זה חוק החיים, התנאי ללידה הרוחנית שלי.
עד שאני לא אקבל מהקבוצה הרגשה של אספקה, ביטחון, הגנה מלאה, אני לא אוכל להתעלות מעל עצמי. למעשה, זה נקרא ערבות, שבהכרח מולידה בתוכי כזאת הרגשה, זה כבר לא תלוי בי. אם החברים משפיעים עליי על ידי הערבות שלהם, אז אני מרגיש שאני מפסיק לגמרי לחשוב על עצמי. כך זה עובד.
זה כמו תינוק שמרגיש בצורה כזאת על הידיים של אימא, שאין לו שום דאגות. הוא בטוח בצורה אינסטינקטיבית, שתמיד יספקו לו את כל הדרוש. דווקא כך אני צריך להרגיש, כמו תינוק על הידיים של הקבוצה, שנעלמים אצלו כל הדאגות, כל המחשבות, כל החרדות, כל השאלות.
לא נשאר לי אף חוט שבא בכיוון עצמי, כאילו שאני שורה באוויר. מרגע זה והלאה אני מסוגל להתחיל לחשוב על האחרים.
אנחנו מדברים על חוקים בלתי ניתנים לשינוי, על כוחות שפועלים עלינו. זו לא פנטזיה שלי או איזה ניחוש של כאילו. אם פועל עליי הכוח של הערבות, אז אני בהכרח מתנתק מעצמי. וזה לא תלוי בזה אם אני רוצה או לא. אם החברים פועלים עליי עם הכוח הזה, אז אני משתחרר מהשליטה של האגו שלי. מרגע זה והלאה, אני מסוגל לחשוב על הזולת.
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 24.09.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ל תאלץ אותנו לסחוב אותך על אלונקה!
הידיים שמחזיקות אותך מעל התהום
בקבוצה צריך להשקיע
אני כולי נרגשת ומצומררת, עד כמה הקב'/הסביבה יכולה להשפיע ולהתמיעה בי את האהבה, הדאגה והאיכפתיות בי.
זה מלבב זה תענוג עד בלי די. 🙂