לא מספיק לרדת מהעץ, צריך להתעלות מעל עצמך

שאלה: היום אנשים כבר מבינים שהמצב בעולם רק ילך ויהיה רע יותר. ובכל זאת, חכמת הקבלה עדיין רחוקה מההמונים. איך אפשר לגשר על הפער הזה? ולשם מה צריך אותו?

תשובתי: כדי לאפשר לנו ולאנושות לתת יגיעה. הפער הזה מאפשר לנו ולציבור לעשות עבודה הדדית זה כלפי זה. המרחק הזה נוצר בכוונה, כאן אתה צריך להכניס את הידיעה שלך, את ההכרה וההבנה שלך.

לכאורה, מה מפריע להמשך של התהליך הטבעי? פעם הקופים ירדו מהעצים, עם הזמן הם הפכו לאנשים פרימיטיביים, אחר כך הגיעה תקופת העבדות, תקופת ימי הביניים, התקופה הקפיטליסטית. והיום, כאשר התקופה הזאת הסתיימה בקריסה, האנשים היו יכולים להבין ולהכיר בנחיצות לחיבור הטוב. אז למה שההתפתחות לא תימשך באופן אוטומטי?

מפני שאז לא יופיע ה"אדם". זה יהיה אותו הקוף שירד מהעץ ומונע על ידי האגו שלו. אנחנו לא מודעים עד כמה אנחנו מנוהלים ונמצאים בשליטה מוחלטת על ידי אהבה עצמית. אם היו מראים לי את המערכת שבה אנחנו כולנו נמצאים, אז הייתי רואה שאני לא עושה שום דבר בעצמי. במצב כזה לא תהיה בריאה. תעביר מישהו דרך המסנן של העצמאות, ולא יישאר ממנו שום דבר, רק הכוח העליון לבדו מה שהיה מלכתחילה.

השאלה היא, "כיצד לברוא אדם?". אפשר לברוא אדם רק אם אתה נותן לו מקום חשוך, קצת ידע וקצת כוח, כדי שדווקא בחושך, שהוא לא ממש יודע ולא מבין, ימצא שיטה להתגבר על הטבע שלו ולבנות משהו הופכי לעצמו. אז הוא ירצה לקחת את החלקים הדרושים מהבורא על ידי הסביבה שתחייב אותו, והוא מרצונו ירצה להיות מחויב לה, אז הודות לעבודה ההדדית הזאת הוא יוכל לרכוש צורה על טבעית, כזו שנמצאת מעל למהות שלו. ואז הצורה הזאת תיקרא "אדם", צורה שאותה הוא יצר ללא שימוש ב"רשימות" שנשארו בו מהקוף.

מתוך שיעור הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", 19.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תרופה שאליה צריך לגדול ולהגיע
אין מקום לטעויות
זה לא פשוט לברוא אדם