קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך הקבוצה יכולה לעורר אותי?
תשובתי: בזה מסתכם חלק מהערבות ההדדית שלנו. אני צריך להרגיש, שאם אני לא אעורר אותם, אז גם הם לא יעשו את זה בשבילי. דווקא בזה כל עיקר הבעיה, מדוע אנחנו נרדמים ולא מתקדמים, מפגרים אחרי העולם. במקום לסחוב את העולם אחרינו לתיקון, אנחנו מחכים עד שכל העולם יגלה יותר ויותר את המחלה שלו, את השבירה.
אם באדם קרוב אליך, יקר לך מאוד, בילד שלך, הייתה מתגלה מחלה מסוכנת, והוא היה מרגיש מיום ליום יותר ויותר רע, האם היית מחכה בשלווה עד שיהיה לו לגמרי רע? האם לא היית מחפש עבורו תרופה בכל דרך אפשרית, ולא היית מנסה למצוא כל דרך ושיטה לשכנע אותו לקבל אותה?
האם כך אתה דואג לכל העולם? אם לא, אז אתה לא מבצע את התפקיד שלך. הקבוצה לא מעוררת אותך ואתה לא מעורר את הקבוצה.
