חיפוש יצירתי של מכנה משותף

שאלה: איך המנחים והמשתתפים של קבוצת המיקוד האינטגרלית צריכים להתכונן לתהליך של עבודה מעשית?

תשובתי: נניח, שקבוצת המיקוד מורכבת מעשרה אנשים ושני מנחים. מה גם, שהמנחים לא צריכים להיות מזוהים, ואילו המשתתפים להיפך, די יצירתיים. הם צריכים להשתדל לתמוך לגמרי זה בזה, ודאי שעם הסתייגויות והתנגדויות, אבל באותו הזמן עם הבנה שדווקא שיתוף הפעולה הנכון ביניהם והיותר שלם של "בעד" ו"נגד" זה של זה, צריך לברר את הבעיה שניתנה מלכתחילה.

הקבוצה מקבלת את הבעיה הזאת כנקודת מוצא, ומסכימה לברר אותה תוך כדי תהליך בן שעתיים שלוש, תוך כדי דיונים, בירורים, בדיקות וסינתזות של הרגשות שלהם. כל זה מתבסס על השגתם של חברי הקבוצה של אותן התכונות, ההרגשות והמחשבות, שעוברות דרכם. הם מחליפים ביניהם את הרגשות, ההבנות, ההכרות וכביכול מוסיפים זה לזה, מוציאים, מכוונים זה את זה למטרה, באופן כזה עוזרים ביצירת המודל המסוים שלהם.

העניין הוא, שידע מופשט לא מעניין אותנו. אותנו מעניין, לֵמה בדיוק יגיעו האנשים בקבוצה הזאת. ולא משנה, אם הם אפילו יסיקו איזו מסקנה שגויה, אבל בשלב הנוכחי היא תהיה עבורם זו שממנה הם יתחילו להתקדם הלאה. עם זה הם ימשיכו לחיות עד לאסיפה הבאה ובאופן כזה יתקדמו קדימה.

כלומר, מאוד חשובים לנו המצבים ההתחלתי והסופי, מה גם שהמצב הסופי צריך להיות מפותח, מובן, נתפס, מורגש על ידי כולם. הוא חייב להיות אינטגרלי, מקובל, מובן, מתואם בצורה מקסימלית בין כולם, כדי שהאנשים לא יתפזרו לכיוונים שונים לאחר סיום הלימודים, אלא כל אחד יישא בתוכו את אותו החלק האינטגרלי, כלומר את הסכימה שאותה הם יצרו לעצמם.

חשוב לנו מאוד, שהמחנכים בקבוצה בשום פנים ואופן לא ייכפו את דעתם, אלא רק יעוררו דיון על ידי שאלות מכוונות, כל מיני החדרות של איזה שהן טענות סותרות חדות, כלומר שיהיו יותר כזרזים של תנועת הקבוצה.

באופן כזה, הקבוצה מתקדמת בעצמה ובדיון הדדי יוצרת דעה משותפת. דווקא זה מה שמעניין אותנו, ולא ש"אני נשאר בדעה שלי", אף אחד לא יכול להישאר בדעה שלו, כולם בהכרח חייבים להגיע למכנה משותף.

והוא צריך להיות כזה, שבו כל אחד ירגיש עד כמה אנחנו יכולים להבין זה את זה ולהעביר את הרגשות שלנו זה לזה. אנחנו באמת צריכים להביא את הקבוצה לאחד שלם.

לכן, תפקידם של שני המחנכים הוא להיות זרזים בהתקדמות לקראת האחד השלם הזה. והקבוצה צריכה להתקדם בתהליך הבירור לפי התנודות שלה. כלומר, הם כל הזמן נמצאים בחיפוש יצירתי של אותו המשותף שנמצא ביניהם, בהסתמנות, בעלייה, ביצירה מתוך כולם את הדמות של האדם האחד.

מתוך תוכנית מס' 21 על החינוך האינטגרלי, 02.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
דמות של אדם אחד
אין שני אלטרואיסטים דומים
להתמוסס בכוס של איחוד