בעולם של פחדים שהתממשו

אנחנו ממוקמים במדרגת ההכנה לעולם הרוחני, שנקראת "העולם הזה". במצבנו היום, במדרגה הזאת נוצרו כל התנאים כדי שנייצב בתוכנו יראה רוחנית אמיתית, שמהווה את המצווה הראשונה. זה לא פחד של העולם הזה, לא דאגות ופחדים גשמיים, שבהם מתמלא האדם, בכך שבכל רגע דואג לכך שמשהו יכול לקרות עימו, דואג על העבר והעתיד, על מה שיהיה איתו ועם האנשים שקרובים לו.

אנחנו כל הזמן חיים בפחד בהמי כזה, אף על פי שברוב המקרים לא תופסים את זה. דווקא הפחד ממלא אותנו בכל רגע בחיינו. אבל על הפחד הגשמי הזה אני צריך לעשות צמצום ומעליו לבנות פחד נכון – האם אני אוכל להשפיע לבורא, האם יתגלה לי הטוב והאהבה שלו?!

אם במקום הפחד הגשמי, אני אבנה בתוכי פחד רוחני, אז בזה אני אתקן את הרצון שלי.

לצורך זה נברא העולם הזה, כדי לתת בו יגיעה ולעבור מהפחדים הגשמיים לפחד רוחני. בפחדים הגשמיים אין מחסור, האדם כל רגע מפחד ממשהו. כזה הוא הקיום הגשמי שלנו, בפחד תמידי על כך שאני לא אזדקק לשום דבר, כדי שאוכל להאכיל את עצמי, כדי שלא יזיקו לי, לא יפגעו בגאווה ובכבוד שלי. כל החושים הגשמיים שלנו עובדים על פחד, על שמירת הגבולות האישיים שלי, כדי לא לתת לאף אחד לפרוץ אותם.

ואילו העבודה שלנו היא הפוכה: לפרוץ מתוך הגבולות שלנו החוצה, לפתוח את עצמנו ולהתכלל באחרים! בצורה כזאת אנחנו שוברים את הגבולות שהפחד מצייר לנו. גבולות הפחד מציירים עבורי את הדמות שלי, את הגוף שלי. אחר כך מגיע המעגל הבא של הפחד, שבונה את כל מה שאני רואה סביבי: הקרובים שלי, הבית, וכך מעגלים יותר ויותר חיצוניים.

את כל התמונה הזאת מצייר לי הפחד, רק על הבסיס שלו עובדים כל החושים שלי. אם על ידי הסביבה אני אקבל כוח והשתוקקות לצאת מתוך עצמי, אז אני אתחיל להרגיש כמה זה טוב להיות מחוץ לגבולות האגואיסטיים שלי. ואז אני אשתמש בכוח הסביבה, כדי לעשות צמצום על הפחד הגשמי שלי וארכוש פחד אמיתי, יראה בפני הבורא, בכך שאני דואג רק לכך, האם אני אוכל להשפיע לבורא, אם הוא יתגלה לי כמשפיע לי.

אם רק הפחד האמיתי היחיד הזה ידאיג אותי, אז הבורא ייתן לי "מסך" ויתגלה לפניי.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 03.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
פחד שהופך אותנו ראויים לגילוי
פחד שמחליף את כל הפחדים
יחד אנחנו נהפוך את הלילה ליום!