קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכלכלה העולמית כולה שואפת ליצור תחרותיות. לא חשוב לי מי מייצר מה. העיקר שאני אייצר את מה שאין לאחרים, ושאפרסם בהרחבה ככל האפשר – אז אני אמכור וארוויח. האם אנשים צריכים זאת או לא, זה לא חשוב, הכול תלוי בפרסום.
מסתבר, שאני לא רק שלא מייצר הכרחיות, אלא אני גם מחדיר את מה שאני מייצר. אני אפילו לא עושה סקירת שוק, האם מישהו זקוק לזה או לא, מפני שהשוק בלאו הכי רווי יתר על המידה ואף אחד לא צריך כלום. העיקר שאני משתדל להמציא שיטה כיצד אני מעורר באדם רצון לסחורה שלי ולא יותר. הכול מזמן בנוי על כך.
בשיטה האינטגרלית הגישה שונה לחלוטין. לכן, מנקודת מבטם של המהלכים האגואיסטים החכמים שלנו היום אנחנו מייד נעשים משותקים. היזם המודרני מרגיש באמצעות השכל הכלכלי שלו שמשהו כאן חסר. מה יהיה? לקראת מה אנחנו מתקדמים? במה נאחז? כיצד נייצר, נפרסם, נקיים מסחר, נרוויח ונתפתח?
בצורה כזאת, התפתחותו בנויה על כמה הוא יקבל ביחס להשקעתו: איזה רווח, כמה אחוזים, וכן הלאה.
ואצלנו אין דבר כזה. אצלנו להיפך, הכול בנוי על האיזון: הכניסה שווה ליציאה. בואו נבנה כלכלה כזאת! נתחיל לדון כיצד אפשרי לעשות זאת.
הכלכלנים מבולבלים, מפני שכאן באמת יש צורך לשנות פרדיגמה שלמה, כלומר לעבוד אפילו לא בעזרת השכל שלהם, אלא לעלות לדרגה שמעלינו ומשם להתחיל לבנות מערכת חדשה. זה משהו בלתי יאומן. אבל כך הם יצטרכו לעבוד.
אותו הדבר בבניית כל מערכת חברתית אחרת: הספקה, תחבורה – מה שלא יהיה.
העיקר, לא ליפול לקומוניזם שאנחנו כבר עברנו, מפני שזה בכלל לא שוויון שפעם ניסו לעשות. הבעיה היא שניסו לעשות את כל זה בכוח עם אוכלוסיה חסרת השכלה, בהעדר המשבר העולמי שמביא לצורך בשינויים.
ראשית, אז לא היה כל זה. שנית, פשוט לקחו אנשים שלפי המנטליות שלהם היו עדיין במצב של ימי הביניים, בעצם עבדים, ועשו מהם אנשי המחר. עשו זאת בכוח, הם אפילו לא הבינו מדוע זה צריך להיות.
לכן, לפני כל הפעולות המעשיות צריכים להיות לימודים קבוצתיים, השכלה ואחר כך חינוך.
אנחנו זקוקים לקבוצות ביקורת ייצוגיות קטנות במקומות העבודה, בחברה, להדגמה או לחשיפת תכונות כלשהן שחייבים לתקן.
כאשר נעשה זאת, אנחנו פתאום נראה מה בדיוק לא עובד, ואז יהיה לנו ברור מדוע זה קורה כך וכיצד אנחנו יכולים לתקן את זה. אבל אנחנו מראש הולכים לברר את נקודות התורפה, את חילוקי הדעות בין האנשים, בצוות העובדים, בין ארגון זה ליתר התעשיות שעדיין לא עובדות לפי המחזור האינטגרלי.
בכלל, זאת עבודה ענקית. אני רואה אותה כאירוע מרגש, שכולם ירצו לשחק מרצונם, רק אם יבינו שראשית – אין ברירה, ושנית, שעל ידי זה אנחנו באמת מעלימים את כל הבעיות הפרטיות והבעיות החברתיות בקנה מידה עולמי ויוצאים לדרגה של הרגשת הרמוניה עם הטבע, שבה כבר שולט הנצח והשלמות.
מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 29.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכלכלה של החברה העתידית
סקירה קצרה של הקורס ללימוד אינטגרלי – כלכלה של צריכה חכמה
כלכלת האושר
