אור הנשמה הפורץ דרך גדר האגואיזם

מתוך מאמר של בעל הסולם "ששים רבוא נשמות":
"אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת – נשמת אדה"ר.
ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז): "ויפח באפיו נשמת חיים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מגדרי הגשמיים. אלא מה שנאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד."

בהתחלה אנחנו מרגישים את עצמנו נמצאים מחוץ לנשמה הכללית, מפני שהאגו שלנו מפריד אותנו ממנה. ובסופו של דבר, כל אחד משיג במלואו את הנשמה הכללית האחת הזאת, את הכלי הרוחני, הרצון לקבל המתוקן של הנברא שנמצא בדבקות עם הבורא בעולם אין סוף.

הבורא ברא רק את הנשמה האחת הזאת של "אדם הראשון". אולם בגלל כוח השבירה שנכנס בנו, כל אחד מאיתנו מרגיש רק את עצמו. אבל, יש לו הזדמנות על ידי פעולות שנקראות "תורה ומצוות" למשוך לעצמו אור מהנשמה הכללית, אם הוא רוצה להתקרב אליה.

נשמה, זה אוסף של כל הנשמות, שמחוברות לאחד שלם. וככל שהאדם משתוקק אליה יותר באמצעות הקבוצה, החברים, הלימוד, כך הוא מזמין על עצמו הארה גדולה יותר, שעוזרת לו לסלק את המחיצה שמפרידה אותו מהנשמה הזאת ולהתחיל לגלות אותה.

כלומר, כל אחד מגלה שנמצא בתוך הנשמה הזאת! אבל רק כל החלקים שעליהם, כפי שנדמה לנו שאנחנו מחולקים, בזה שמתארים לעצמנו אנשים שונים, נבדלים זה מזה ונובעים משורשים שונים. חלקם שייכים ל- 600 אלף נשמות וחלקם לניצוצין. אבל בזה רק נקבעים ההבדלים בדרך: מי שהולך מלפנים, מי בסוף ומי באמצע, תוך כדי תהליך התיקון ושייך למדרגות חב"ד, חג"ת, נהי"ם, "אבות", "בנים" או כל העולם. אך, בסופו של דבר, כולם מגלים את הנשמה האחת הכללית במלואה, ללא שום הבדל בינינו.

מתוך שיעור על המאמר "ששים רבוא נשמות", 26.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נשמה אחת לכולם
לא בכמות אלא בעוצמה
מריבוי לאיחוד