להתעלות, להתכופף, ולהתאחד

מתוך שיחה לפני הכנס בחרקוב

בכנס, כל אחד מאיתנו צריך להראות שהוא גבוה יותר מהאחרים. במה הוא יותר גבוה? הוא אחראי על כולם. על ידי ההתנהגות שלו, על ידי היחס שלו לסדנאות, לשיחות, לֵמה שמתרחש, הוא מראה עד כמה זה חשוב.

מצד שני, החשיבות של המצב העליון דורשת שהאדם לא יבוז לחבריו, לא יזלזל בהם, אלא להיפך, ישתדל בניגוד לעליונות המדומה שלו להנמיך ולכופף את עצמו ולעשות הכול כדי לקבל את המתרחש כמשהו שגבוה ממנו במדרגה. מה גם שזה באמת כך. בזה שתופס את כל המתרחש באופן כזה, האדם מתחיל להרגיש את המדרגה העליונה הזאת בקשר בין החברים שלו.

לכן, אני מתייחס לחברים כאל גבוהים ונעלים, שדרכם אני שומע את הבורא ויכול לקבוע באיזו מידה אני נמצא מולו. עד כמה באופן פנימי אני מזלזל בחברים שלי ובדבריהם, אז במידה הזאת אני מראה כמה חשובה וגדולה עבורי המטרה, כדי להעביר להם את זה, לרומם אותם.

וחוץ מזה, אנחנו חייבים להגיע ל"קו האמצעי", בכך שמתעלים מעל לחברים ומתכופפים בפניהם, אנחנו מתאחדים לגמרי בינינו. כל אחד מראה חשיבות לכל האחרים, כל אחד מאיתנו תופס את כל השאר כגדולים, שאין שווים להם בעולם.

אם אני באופן כזה משחק עם האגו שלי, אם כך אני מכוון את עצמי, אז אני משיג את ה"קו האמצעי", כשבו אנחנו נמצאים כולנו יחד באחד שלם. וכך בינינו מתגלה הכוח העליון, המקור שלנו.

מתוך שיחה לפני הכנס בחרקוב, 16.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סדנה זה שיחה מלב אל לב
בכוחות משותפים נגלה רוחניות!
להתמסר לכנס לחלוטין