דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / המערכת האנלוגית זה "כמעט" לא נחשב

המערכת האנלוגית זה "כמעט" לא נחשב

שאלה: המקובלים כותבים ש"היחיד יכול להכריע את כל העולם לכף זכות". איך זה אפשרי?

תשובתי: במערכת שלמה הפרט והכלל שווים. אנחנו לא מבינים את זה, מפני שאנחנו מנוהלים תמיד על ידי נתונים כמותיים. אבל המערכת האינטגרלית, האנלוגית השלמה, אפילו לחלק הקטן ביותר שלה, יש לו חשיבות מכרעת. כי אם הוא מקולקל, אז כל המערכת מקולקלת. היא לא יכולה לעבוד בחצי כוח או ב- 99% של עוצמה. כל עוד יש לפחות פגם אחד, אז המערכת מושבתת.

אלה הם החוקים של הקשר ההדדי בין הנשמות, שבכללות מרכיבים רצון אחד. מכאן נובע תנאי החיבור, "כאיש אחד בלב אחד", כאשר כולם מתעלים מעל לאגו, "למעלה מהדעת".

ודאי שאנחנו מתקדמים למצב הזה בהדרגה, בכך שעוברים 125 מדרגות בדרך לחיבור השלם. אבל גם לפי מהלך העניינים עיקרון השוויון של הפרט והכלל משפיעים כך, שגרם אחד שלי, שמתווסף למערכת ה"עגולה" הכללית, מאפשר לה לעלות במידה המתאימה.

אנחנו צריכים להשתמש בעיקרון הזה, כלומר לתת חשיבות אפילו לפעולה הקטנה ביותר של כל אחד.

שאלה: האם זה אומר שהקלקולים שלי גם כן מועברים למערכת?

תשובתי: כן, ובעל הסולם כותב על זה. אבל העניין הוא בזה שהמערכת שלנו כבר מקולקלת כמעט עד הסוף. אנחנו מתחילים את העלייה "מהתחתית", מהמצב הגרוע ביותר וקודם כל מתקנים את הכלים, הרצונות הכי זכים, קלים.

שאלה: האם החוק האינטגרלי הזה פועל כלפי כולם, או רק כלפי אלה שבהכרה כלפיו?

תשובתי: קודם כל, עם התגלות הקבוצה האדם נכנס לתוך המערכת הזאת ומשתתף בעבודתה. חוץ מזה, מבחוץ נמצאת המערכת של כלל ישראל, ואחר כך של כלל אומות העולם. כל חלק במידה שלו שייך למערכת הכללית.

והאיחוד עצמו נסתר, ולנו מתגלה בינתיים רק הקרום העליון שלו, הכי קל לתיקון. דווקא כאן פועל המנגנון שמאפשר לכל אחד להכריע את העולם לטוב או לרע.

כי זה בינתיים העולם שלנו, אותו החלק שמגולה היום וניתן לנו לעבודה. אנחנו עדיין לא יצאנו למלכות דאין סוף, בכל עוצמתה. לפנינו תמיד מתגלה "פרוסה" קטנטנה שלה, כדי שאנחנו נעבוד איתה.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 16.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המערכת תלויה בכל אחד
בובת בבושקה מורכבת מבפנים
אחד המשתווה למיליון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest