קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל מה שאנחנו צריכים להשיג אפשר להשיג, כמו שאומר בעל הסולם, בעזרת ספר הזוהר. מי שמבין את העוצמה של ספר הזוהר, לא עוזב אותו לרגע בחיים שלו. כי הזוהר זה מקור עד כדי כך גדול וחזק, בלתי מוגבל בעוצמתו ובהשפעתו על כל אחד, שדווקא על הספר הזה נאמר: "בזכות ספר הזוהר יצאו בני ישראל מן הגלות", ולא על ידי שום אמצעי אחר.
לכן, אם אנחנו נרגיש שנמצאים בגלות, ואת זה עוד צריך להרגיש, שזה בכלל לא פשוט, אז אנחנו צריכים להפוך את כל ההרגשות הלא נעימות שלנו שברצון לקבל, כדי שהן תשמשנה דוגמה להרגשות לא נעימות ברצון להשפיע, שאותו עדיין לא השגנו ומשתוקקים להשיג.
אפשר לעשות זאת אם אנחנו מחברים את כל הרצונות לקבל שלנו בקבוצה, ובזה מתחילים להעביר את כל ההשתוקקויות, החרדות והתקוות, מהרצון לקבל לרצון להשפיע. כך זה קורה, אם אנחנו מקנים להם כיוון בקבוצה, לקשר בינינו.
ולכן אנחנו צריכים לעשות את הפעולה הזאת: קודם כל לברר במה אני נמצא, באיזה מצב, מה חשוב לי, מה חסר לי, היחס שלי עם הקבוצה, עם הבורא. אני צריך להשליך לתוך הקבוצה את כל המצבים הפנימיים של הכלים שלי, את התשוקות שלי, המטרות, החרדות, התקוות. עם כל זה אני נכנס לקבוצה, ואז הם כולם מקבלים צביון אחר, כאילו שאתה נכנס ליחידה עלית בצבא, ואז כל מה שהיה לך קודם מקבל כיוון חדש לגמרי. אז כל החסרונות והרצונות שלך על ידי התכללות בקבוצה הופכים למאגר של כוח, שם אתה אוגר כוחות, מקבל אותם מהסביבה ויכול לפעול. זהו ההיפוך מהחושך לאור, כמו שנאמר: "וחשיכה כאורה יאיר".
לכן, כשאנחנו עושים בתוכנו כזה מהפך, בכך שמתחברים בינינו ונכללים זה בזה, אנחנו בזה יכולים לקבל את המאור המחזיר למוטב, במקום אור, שמקודם רק פתח את הכלים שלנו, האיר להם מרחוק והם היו בכל מיני הרגשות שליליות. עכשיו במקום זה אנחנו מתעלים מעל להרגשות הלא נעימות לחיבור בינינו. אנחנו לא רוצים למחוק אותן, לא עוצמים עליהן את העיניים, אלא רואים את הדרך והולכים קדימה. זה טוב שיש לי הרגשות לא נעימות, כי דווקא הן מעוררות אותי להתחבר עם הקבוצה. אני מגיע איתן לקבוצה, רוצה בעזרתה לא לסלק אותן, אלא להפוך לכוח שמניע אותי קדימה, שיקרב אותי ל"אין עוד מלבדו" שמשם נשלחות כל ההשפעות הלא נעימות האלה ואני אוכל להיות יחד עם כולם בפעולה של חיבור וגילוי. בזה אנחנו נגיע להרגשה שעושים נחת רוח לבורא.
אנחנו צריכים להשתדל לתאר לעצמנו מצב, שעושים לו נחת רוח בחיים הגשמיים שלנו, עד כמה ההרגשה הזאת היא בלתי מוגבלת, עד כמה היא מעלה אותנו מעל לדרגה הבהמית לדרגת "אדם", לדרגת המשפיע, איזה תענוג בלתי מוגבל ישנו בפעולת ההשפעה בהשוואה לקבלה, מפני שבזה האדם נמצא בהשתוות עם הבורא, מתחבר עם המקור של אנרגיה בלתי מוגבלת. לכן, על ידי זה שמשפיע למישהו, אדם מרגיש את עצמו שהתעלה מעל לכל החומר.
אז בואו נקרא את ספר הזוהר עם הכוונה שהאור שמגיע ממנו יוכל במקום החושך, שאותו הוא נותן בהתחלה, להביא לנו את התיקון.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אל תעזבו את הזוהר אף לא לרגע!
טוב מעט, אבל יחד
כשאגדות מתגשמות…
