כדי לא למצוא את עצמנו ליד שוקת שבורה

שאלה: אם במשפחה אני צריך לוותר ולהסכים, אז האם מספיק לי כל פעם פשוט ללכת לפשרה?

תשובתי: לא, פשרה זה לא טוב. לפשרה מגיעים תחת לחץ של כוח חיצוני: לא נשארת לכם כל ברירה, בחירה, ואתם כבר בלית ברירה מבצעים את הפעולה הזאת. זוהי החלטה לא נכונה, עקב כך שביניכם קיימים מצבים לגמרי אגואיסטיים.

אתם צריכים להתעלות מעליהם לפי העיקרון – תגלה לי את כל הרצונות שלך, ואני אספק אותם בהדרגה. ואם אתה רוצה, אני יכול לספר לך על הרצונות שלי.

שאלה: מייד נזכרים באגדה על "דג הזהב", על הזקנה שהתפרעה, בכך שסיפקה את הרצונות האגואיסטיים שלה.

תשובתי: בואו נגיע להסכמה במשפחה שזה לא יהיה. משפחה, זה בעצם משהו מאוד קרוב, אינטימי, סגור, ולא חברה גדולה, איפה שאנחנו תחת לחץ הטבע צריכים ליצור יחסים טובים עם כל השאר. בואו נעשה את זה לפחות במשפחה. פשוט נשחק בהדדיות: אני ממלא את הרצונות שלך, אתה ממלא את הרצונות שלי, עושים כך שכל אחד יהיה מרוצה מהשני.

אתם תראו עד כמה יתחילו לרדת הדרישות שלכם: אתם פתאום תרגישו שאת זה אתם לא צריכים, אין צורך, אתה מוכנים להסכים בכל דבר וטוב לכם, נוח.

מתוך שיחה מס' 38 על חינוך אינטגרלי, 08.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
טכניקה של ויתורים במשפחה
כר דשא ירוק במקום שדה קרב
להתגבר על ההבדלים במשפחה