מתי יגיע שקט?

שאלה: האם המעברים הקודמים בהתפתחותה של האנושות, למשל, מרמת ה"צומח" לרמת ה"חי", גם היו מלווים בסבל ומשברים?

תשובתי: המעברים הקודמים היו חלקים יותר וארוכים יותר. התקופה הראשונה של רמת ה"דומם" הייתה ארוכה ביותר, כי כמות הטבע ה"דומם" היא גדולה בהרבה מכמות הטבע ה"צומח".

מתרחשת מן הקרנה של רמות הטבע לרמה גבוהה יותר, אך הטבע שומר על הפרופורציות שלו. לכן, רמת ה"דומם" בהתפתחות האדם נמשכה עשרות אלפי שנים, רמת ה"צומח" – אלפי שנים, רמת ה"חי" – מאות שנים, נניח, חמש מאות שנה, אפילו פחות. והמעבר שלנו עשוי להיגמר במשך רק כמה עשרות שנים.

הטבע מכוון את כל החלקים שלו מהמפץ הגדול שממנו הכול התחיל, לשלווה מוחלטת, להתאמה שלמה ביניהם. השלווה הזאת תשרור כשהאדם יגיע לרמה הגבוהה ביותר ויסגור את כל התמונה האינטגרלית.

כרגע אנחנו לא מדברים על כוכבים, על גלקסיות וכאן הלאה – אין לכך משמעות. יש משמעות רק לכך שברמה הגבוהה ביותר של הטבע האדם יגיע לקשר אינטגרלי מוחלט עימו, ויכלול הכול בתוכו. זאת דרישה של הטבע, החוק החשוב ביותר שלו הוא חוק האיזון של כל החלקים שלו. כל פעולה שואפת לאיזון, לאנרגיה מינימלית, לאנטרופיה מינימלית, לחוסר סדר מינימלי.

וכאן אנו נתקלים באדם שהוא הגורם לחוסר הסדר הגדול ביותר. הוא המרכיב היחידי של הטבע שיש לו חופש בחירה. דווקא בעזרתו של חופש הבחירה הוא חייב להגיע להבנה שהדבר היחיד שבשבילו הוא צריך את החופש הוא להגיע לאיזון והרמוניה עם הטבע.

מתוך שיחה מס' 12 על החינוך האינטגרלי, 16.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האגו משנה צורה
סקירה קצרה של הקורס ללימוד אינטגרלי – ההיסטוריה של האבולוציה של האגו
סוף התפתחות האגו