קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בזמן הנסיעה שלך במהלך השבוע, הקבוצה העולמית ניהלה פעולה אקטיבית. אנחנו לראשונה הרגשנו באמת, שאנחנו תלויים זה בזה. איך אפשר עכשיו לא לפספס את הרגע ולהידרדר חזרה לפאסיביות?
תשובתי: אסור בשום פנים ואופן להיזכר במצב שעברתם. הוא עבר ונשרף. אסור להביט עליו לאחור, כמו לאשת לוט. מה שהיה, היה ועבר, אנחנו לא בוחשים במה שעבר זמנו, לא ברגשות ולא במחשבה. אפילו שנדמה לך שאתה נפרד ממשהו ייחודי, זה לא משנה. אתה צריך לברוח מהמצב הכי טוב כמו מהמצב הרע.
בשום פנים ואופן לא להשתדל להיזכר במחשבות, ברצונות, במילים שלך, לא לנסות לשחזר שום דבר. תתרוקן לגמרי מכל מה שהיה. אפילו שהיה לך טוב, עכשיו יהיה עוד יותר טוב. חייבים להתחיל יום חדש מדף לבן נקי.
אף אחד לא מפריע לך: לא אני, לא החברים, מה שהם לא מרגישים. המצב בעולם החיצוני גם לא שייך לעניין. אתה חייב להיכנס למצב חדש, לשלב חדש של חיבור ללא שום נטל עליך, כאילו שאינך יודע כלום, "והיו בעיניך כחדשים". אסור להשוות את השלב הנוכחי עם מה שהיה. תתחיל הכול מחדש, ורק כך אתה תגיע למבנה חדש.
אפילו שהצלחתם, אבל עכשיו, כאילו שלא היה שום דבר. אל תפחדו לאבד. בזה שאתם מפחדים לאבד משהו, אתה מדגימים צורת קבלה בזויה ממש. לכל מה שהגעתם, כל מה שהרגשתם, עכשיו כל זה לא קיים. וגם לא צריך. כי אחרת אתה דואג להרגשה שלך. העיקר, זה להתנתק מהעבר. ללא זה לא תהיה התקדמות קדימה. כי אתם מתקדמים לקראת השפעה, וזה אומר לשרוף את כל הגשרים.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 25.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בכל רגע נסתרת שלמות אינסופית
תמיד התחלה חדשה
אם תביט לאחור – תיהפך לנציב מלח
