ממשפחה חדשה לחברה חדשה

משפחה מהווה מעבדה נפלאה בפני עצמה, שמספקת הרבה חומרים לניסויים. האגו כל הזמן גדל ומציב לפנינו כל הזמן בעיות חדשות, ואנחנו צריכים כל פעם לגלות יותר יצירתיות, להפוך ליותר חזקים וחכמים.

איך אפשר לעשות את זה? – כי אנחנו הרי נחלשים, שוכחים את העיקר, ובכל רגע יכולים שוב ליפול ממדרגת האהבה למדרגת השנאה.

אנחנו לא מסוגלים להתייצב מול הנחש – האגו, כמו אדם וחווה. אין לנו כוחות לזה. ולכן דרושים לנו כאלה זוגות אחרים שמספקים תמיכה ודוגמה. שנינו נסתכל עליהם, על איך שהם עוזרים זה לזה. והם יתנו לנו הסברים,

לגלות השתתפות, לחלוק בניסיון.

במסגרות האלה אנחנו נעביר סדנאות בין הזוגות, שכל אחד מהם מהווה אחד שלם. המינימום הנדרש הוא חמישה זוגות, חמש "יחידות", שעובדים זה מול זה, משתדלים לחזק זה את זה, חולקים בניסיון של העליות והירידות. אנחנו מכבדים אותם עבור הצלחתם ובעצמנו נותנים להם דוגמה, לפי העיקרון: "איש את רעהו יעזורו".

אנחנו יוצרים קשר הדדי בין הזוגות ובונים חברה שמורכבת מיחידות "דיפולים", שבהם הפלוס והמינוס מולחמים יחד. התאים המשפחתיים האלה מתחילים להתאחד ביניהם והופכים לאיבר של הגוף הכללי המשותף שנקרא "אנושות".

בהמשך, אנחנו דורשים שהחברה הזאת כל הזמן תתרחב ותתמוך בנו. כי יחד עם גדילת האגו אנחנו זקוקים לתמיכה יותר ויותר עוצמתית.

על זה נאמר: "ברוב עָם הדרת מלך". איחוד כזה חזק דווקא מספרית. אבל במידת גדילת החברה, שעוברת דרך השינויים האלה, כל אחד במשפחה הופך להיות חזק איכותית, והודות לכך אנחנו יכולים לעלות יותר ויותר גבוה מעל לאגו שלנו באהבה.

באופן כזה, גודל הסביבה קובע את גובה תכונת האהבה, הקשר האינטגרלי שאותו אנחנו משיגים.

וחוץ מזה, הקשר בין הזוגות מקנה לנו הרגשה של חברה חדשה. כבר לא מדובר סתם על זוג שחי בשלום בבית ופותר את הבעיות הפנימיות שלו. כאן אנחנו יוצאים לדרגת חיים חדשה מחוץ למסגרות המשפחתיות, ובאמת רואים כיצד כל הזוגות שלנו הופכים לחברה חדשה.

מה גם שהחברה הזאת חיה לפי אותם החוקים שגם המשפחה המאוחדת – הזוגות באופן זהה מגלים עניין ושיתוף זה כלפי זה. אנחנו כבר לא מחפשים פגמים בזוגות הנשואים האחרים, לא מסתכלים זה על זה בחיוך של בוז. להיפך, את הפגמים באחרים אני רואה בגלל האגו שלי, שפועל במקרה כזה לא בדרגה המשפחתית והאישית, אלא בדרגה החברתית. זהו כבר אגו מערכתי.

יחד עם בן הזוג אנחנו מהווים כאילו תא אחד, שלם אחד, ועם זוג אחר, אנחנו כמו שני תאים, כבר נמצאים ביחסים חברתיים. כך אנחנו יוצאים לדרגה חדשה ומייצבים חיבור ואיחוד בין כל הזוגות, עד שמתלכדים לאיבר של הגוף הכללי. עכשיו בינינו שורה הבנה הדדית, אנחנו יודעים לוותר ולתת זה לזה דוגמה של התגברות. כולנו יחד מחזיקים זה את זה, והתמיכה ההדדית הזאת נקראת "ערבות".

מתוך התוכנית "חיים חדשים" שיחה 32 – 11.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משפחה זה תמיכה ודוגמה
יחסי מראה
מבט על המשפחה מהגובה של הטבע הגלובלי