במלכודת הניסיון שהצטבר

שאלה: עשרים שנה אני עוסק בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה, ויש לי הרבה טכניקות שונות. תוך כדי המעבר לשיטת החינוך האינטגרלית אני רואה את כל היתרונות שאתה מדבר עליהם. יתר על כן, אנחנו יישמנו אותם בצורה פרקטית והם ברורים לחלוטין. אך מפני שזאת המדרגה האיכותית החדשה הבאה, למעשה, כל הניסיון שלי בן עשרים השנה אינו נחוץ. מסתבר, שאצטרך לפסול אותו אך איני מסוגל לעשות זאת, קשה לי עם זה.

תשובה: מדוע אתה חושב שהניסיון שלך אינו נחוץ? – הרי האנושות לא סתם התפתחה במשך מאות מיליוני שנה על מנת שנגיע למצב של היום. ברור שהיא לא יכלה להגיע לכך בקפיצה.

גם אני חייתי את כל חיי ועברתי כל מיני מצבים תוך כדי שעסקתי בתחומים רחוקים לחלוטין מהשיטה הזאת, חיפשתי, עבדתי בכל מיני תחומים. אני לא מכיר את כל התוכנית הזאת, למה הגעתי לזה דווקא בדרך הזאת ולא לפני 30-40 שנה, כמו התלמידים הצעירים שלי היום. אני לא מקנא בהם, מפני שהכול מתקיים על בסיס סיבה ומסובב עבור כל אחד מאיתנו. אבל להגיד שהעבר היה יכול להיות שונה – לדעתי לא מתאים לפסיכולוג.

הערה: ניסיון זה דבר נפלא, אבל יש לו גם צד שני, מלכודת – האדם מחזיק בניסיון הזה. כביכול כבר עברת את כל המצבים האלה, לפניך הצעד הבא והוא נהדר, אבל אתה תקוע בפתח, אינך יכול לזוז כי אתה מפחד לעשות את הצעד הזה.

תשובה: אני מסכים איתך ואני רואה את זה על המון אנשים. אז מה להגיד על אלה שרק עכשיו מתחילים ועוסקים במשהו מאוד מרוחק?! הם בזבזו את חייהם על מילויים אגואיסטיים, מטושטשים, אפלים לחלוטין.

מוכרחים להבין, שנבראנו באופן כזה, שרק התפתחות עקבית על בסיס סיבה ומסובב מביאה אותנו להכרת הנחיצות של שלב התפתחות הבא, ואצל כל אחד זה שונה.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 25.05.12

ידיעות קודמות בנושא:
מקפצה לשלמות
קפיצה לתוך מימד חדש
מקפצה לעלייה לבורא