דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אינטגרל מהעולם שלנו ועד אין סוף

אינטגרל מהעולם שלנו ועד אין סוף

"תלמוד עשר הספירות", חלק ב' "הסתכלות פנימית", סעיף צ"ו:

"זהו חוק נפלא בעולמות העליונים אשר כל ספירה שאנו בוחרים להבחין בה, אנו מוצאים בה עשר ספירות פרטיות, וכשלוקחים שוב ספירה אחת, מאותן הע"ס הפרטיות, אנו מבחינים ג"כ עשר ספירות שהן פרטי פרטיות בערך הספירה הראשונה, וכן עד אין קץ."

השׂכל שלנו אינו מסוגל לתפוס את העקרונות הרוחניים האלה, ההתכללות של הספירות זו בזו עד אין סוף, כי בכל אחת מהספירות יש עוד עשר, ובכל אחת מהעשר האלה, יש עוד עשר וכולי.

איך אפשר להבין מה זה אין סוף? היכן היא מסתיימת והיכן מתחילה? – זה לא מובן לנו, מפני שהשׂכל שלנו לא בנוי על הערכות איכותיות, אלא כמותיות. ונדמה לנו, שגם כאן מדובר על כמות: עשר, עשר ועוד פעם עשר, כמו במערכת ספרתית, דיסקרטית. אך זהו רושם מוטעה. כל השינויים והחלוקות מתרחשים על בסיס של איכות, במעגלים איכותיים נפרדים.

לכן, בינתיים כל כך קשה לנו לתפוס את העיקרון הזה ובכלל את מושג האין סופיות. כמו גם בחיים הרגילים, איפה שהאנשים החכמים והחזקים, האגואיסטים הגדולים, רוצים לנצל את העולם הזה לתועלתם, לכופף אותו, לסחוט ממנו כמה שיותר כסף, לנצח בתחרות, לרכוש שליטה, ידע, כדי להתגאות בפני האחרים ולהרגיש את עצמם טוב, עם ביטחון להיום ולעתיד.

אבל היום הם רואים, שלא מסוגלים לנהל שום דבר ולא יודעים מה לעשות.

האנשים שנמצאים בשלטון, מרגישים את חוסר האונים שלהם. הם מנסים לעשות איזה שהם חישובים ולברר איך אפשר לצאת מהמצב הזה של אובדן השליטה, שזו הבעיה העיקרית של המשבר הנוכחי. הבעיה היא כבר לא בו עצמו, באחוזים של המדדים הכלכליים. קודם הם דאגו רק לאחוזים האלה ולסכומים, אבל עכשיו הם רואים שהסיבה היא לא בזה, אלא בחוסר השליטה על המצב.

כבר לא מדובר על התוצאות שאותן רצינו ולא הצלחנו להשיג, אלא על הסיבה של הכישלונות שלנו. הסיבה הזאת לא ידועה להם! קודם, הם בעצמם היו הגורם של כל ההצלחות או הכישלונות, בכך שהחזיקו בידיהם את המושכות של הניהול האגואיסטי. והעולם התכופף בפניהם, בכך שציית לחוקים האגואיסטיים שלהם.

אבל היום אנחנו לא מצליחים לדחוס את העולם לתוך המערכת האגואיסטית שיצרנו ואנחנו לא יכולים יותר לנהל אותו. הוא לא שומע, כאילו שמסודר באיזו צורה אחרת, בכך שמשאיר אותנו במבוכה מלאה.

בזה מתחיל להתגלות השוני בין שתי המערכות: הספרתית והאנלוגית, בין המערכת שעובדת על בסיס כמותי והמערכת שמבוססת על איכות. הטבע מצידו מגלה לנו במקצת מערכות שעובדות בהתאם לאיכות, מערכות אנלוגיות, שקושרות הכול יחד לצורך עבודה משותפת. כך מתגלה כוח הבורא.

בעוד שאנחנו, עם הכוח האגואיסטי שלנו של הנברא, תמיד עבדנו אחרת, כפי שזה נבע מהשבירה: כל אחד בפני עצמו. ולכן אנחנו תמיד פעלנו על בסיס כמותי, בהתאם למספרים. לפי העיקרון הזה בנויה כל התפיסה שלנו.

ולכן אנחנו מרגישים את עצמנו כאלה חסרי אונים, כשמתגלה לנו העולם הרוחני, שהופך להיות יותר ויותר קרוב אלינו. זהו הגילוי של המערכת הרוחנית, של הבורא, וזה הגורם לכל המשבר הזה.

כאשר בעולם הרוחני הספירות מתחלקות כל אחת לעשר וכך עד אין סוף, כאן פועל כאילו העיקרון הספרתי. אבל מאחר ומדובר על אין סופיות, אז זה הורס את היסוד הכמותי והופך אותו לאיכותי. זה כמו אינטגרל, ולכן המשבר נקרא אינטגרלי והעולם המודרני, הוא אינטגרלי.

כי אינטגרל, זה לא סכום רגיל. בסכום קיים מספר מסוים של מרכיבים. ואילו האינטגרל כולל בתוכו את האין סוף… הוא כולל בתוכו כאלה מרכיבים, שאי אפשר לכלול בחישוב בצורה כמותית. זה כמו בעיה של לרבֵעַ את המעגל, שבו נדרש לבנות ריבוע בשטח זהה לחלוטין למעגל. אבל לבעיה הזאת אין פיתרון במישור שלנו.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 10.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ייחודיותה של המציאות האינטגרלית
המעבר מהמודל הספרתי של האנושות למודל האנלוגי
לרבע את המעגל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest