כניסה אל עולם של רגשות

שאלה: האם כדאי למשתתפי הקורס הראשון של הלימוד האינטגרלי לדעת על הגבולות הרחוקים של התפתחות ההכרה האנושית, על הצורה החדשה של היחסים ההדדיים שלהם, או על איך מתגלים הסיכויים אם נעים באותו הכיוון?

תשובתי: אני חושב שלא. בשביל מה?

בקורס הראשון מספרים לאדם על ההיסטוריה של ההתפתחות האגואיסטית של האנושות, על זה שהאגו מיצה את עצמו, ושלפנינו אין כלום. והטבע מתגלה כאינטגרלי, ושהאנושות הפכה לאינטגרלית. רק שאנחנו, בני האדם, לא מחוברים אינטגרלית זה עם זה ולכן נכנסים למשבר, למצב של התרוקנות פנימית וחיצונית, גשמית.

לאחר מכן, חייבים לספר על האינטגרליות של הטבע, שהוא מערכת סגורה, על המערכות שלו של אספקה הדדית, תמיכה הדדית, על המערכת האנלוגית וכולי. צריך קצת להשכיל את האנשים, בואו נראה מה נותנת לנו המערכת הזאת?

כאן אנחנו כבר מכניסים אותם למצב של סדנה, מסביב ל"שולחן עגול" או פשוט למעגל. הם צריכים להרגיש, שכוח האיחוד והחיבור שמתגלה בתוכנו, מהווה משהו חדש לחלוטין, שנותן להם אפשרות להרגיש, להעיז, להתמלא והעיקר להבין, לחקור את כל העולם שלנו ודרכו, באופן ישיר, את כל השאר.

פתאום מתחילות להתגלות אפשרויות אחרות, והם מתחילים לראות שיש בזה סיכוי גדול מאוד, אבל הם מגלים את זה לעצמם. בשביל מה לנו לעשות את זה? – כדי שלא ייראה להם מופרך, לא ראוי לאמון, או אפילו מיסטי ודמיוני, הכי טוב להביא אותם באופן עקבי, חכם, בהדרגה לכך, שהם בעצמם יתחילו להרגיש.

כי אם האדם מהווה בסך הכול איבר של מילוי, כולנו רוצים פשוט למלא את עצמנו, ואפילו לא חשוב במה, ופתאום הוא מתחיל להרגיש כאן כאלה אפשרויות, אז אין לו יותר צורך בשום דבר.

ובהמשך, מתוך העבודה בתוך הקבוצה וההרצאות הנלוות, האדם מתחיל להשיג בתוך מה הוא נמצא, היכן הוא נמצא, וביחס למצב הנוכחי שלו קל לו מאוד להבין את המצב הקודם. כל מה שעברה האנושות הופך עבורו לפשוט מאוד, לתקופת התפתחות די קטנה ואגואיסטית, מה זה בעצם 100-200-300 מיליון שנה.

מתוך שיחה מס' 33 על חינוך אינטגרלי, 25.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לדרגה חדשה, ללא מהפכות!
האדם של היקום
תחילת הגילוי