אנשים, הלו…!

שאלה: איך אפשר להתחבר בצורה הטובה ביותר עם רצונותיהם של 99% מהאוכלוסייה כדי להצליח בהפצה?

תשובתי: בימינו המערכת הכללית של האנושות מתגלה כאחד שלם. לכן, המשבר שמקיף אותנו הוא גלובלי, אינטגרלי. אי אפשר לפתור אותו בשום שיטה אגואיסטית אינדיבידואלית. וגם אי אפשר לשחק בהתבודדות, מפני שזה יביא לכאלה בעיות שמהן אנחנו כבר לא נצליח אף פעם לצאת, זאת הדרך הישרה למלחמת עולם. לכן כולם מפחדים, כולם מבינים שצריך לעשות כאן משהו, אבל מה לעשות? – כאן אין לאף אחד שום פתרונות, אפשרויות, ואנחנו רואים את זה.

לכן אנחנו צריכים להתחיל ללמד את האנשים מה מסמלת הערבות ההדדית, הקשר ההדדי, החובה ההדדית. דווקא את זה הטבע כופה עלינו היום ואין לאן לברוח מזה. אנחנו חייבים לעשות את זה, מפני שמצד אחד, נתנו לנו הזדמנות להבין את המערכת הזאת, ומצד שני, ללא זה אנחנו בעצמנו לא נתקדם.

כמו שנאמר במאמר "הערבות", שכל המערכת בנויה על כך שאנשים שקיבלו משיכה מיוחדת לרוחניות, חייבים לבצע את תפקיד התיווך בין הכוח הרוחני העליון של הטבע, הבורא, לבין כל שאר האנושות, שאינה מסוגלת להכיר ולהבין היכן היא נמצאת, בשביל מה ולמה.

התפקיד שלנו הוא להגיש להמונים את הרעיון של האינטגרליות בעולם, שמתגלה עכשיו בהדרגה ומראה שאנחנו הפוכים ומנוגדים למערכת האינטגרלית ולכן מרגישים את זה כמשבר. אנחנו צריכים להבין מה עלינו לעשות במצב כזה וכיצד להתאחד.

במאמר "מהותה של חכמת הקבלה" נאמר, שחכמת הקבלה זוהי שיטה של גילוי הבורא לאדם בעולם הזה.

אם אנחנו, מצד אחד, עוסקים בחכמת הקבלה, כלומר, בגילוי של הכוח העליון במידת ההשתוות עימו, במידת ההתקרבות אליו לפי התכונות, אז אנחנו הופכים איתו לאחד שלם כללי.

מצד שני, מאחר ואנחנו קיימים בעולם הזה, יש לנו אפשרות להיות מחוברים עם כל שאר האנושות, ודרכנו תתרחש ההכוונה של כל האנושות לבורא.

אלה הן לא מילים גבוהות, זה באמת כך. אנחנו רואים עד כמה האנשים היום אינם מסוגלים לפתור אף בעיה, עד כמה הם אפילו אינם מבינים, "האם קיימים בכלל שינויים כלשהם בעולם". רבים חיים כך, כאילו שום דבר לא קורה, וזה לא מפני שלא קורה כלום, אלא מפני שהם לא מרגישים, לא יכולים להרגיש את השינויים האלה.

אנחנו צריכים ללמד אותם את כל זה. ולא כפי שאנחנו לומדים, את זה הם בכל מקרה לא יבינו, מפני שעדיין לא התעוררה בהם ה"נקודה שבלב", החלק שמקשר אותנו לבורא. חייבים ללמד אותם על התקרבות, על חיבור ואיחוד, על עזרה הדדית בדרגה הגשמית, שהם יממשו את כל זה ואנחנו נוסיף לזה את הכוונה שלנו, כלומר, יחד איתם נהווה "פרצוף" אחד כללי, שה"ראש" שלו זה אנחנו, והם זה הגוף של ה"פרצוף", כלומר הרצון. וה"פרצוף" הרוחני האחד הזה עובד יחד בצורה כזאת.

לכן אנחנו חייבים להיות מחוברים עם הבורא, דרך חכמת הקבלה, דרך הכוונה שלנו, דרך הסדנאות וכל השאר, ובמקביל, להיות מחוברים עם 99% מהאוכלוסייה, לערוך איתם כל מיני "שולחנות עגולים".

וזאת כל העבודה שלנו – בתוכנו, עם הבורא, ומבחוץ, עם שאר האנושות, כדי לקרבם יותר אלינו, ואז הם ירגישו מהר מאוד שהם זקוקים לנו.

מתוך שיחה בסעודה בטורונטו, 19.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האם יש צורך בקבלה להמונים ?
להצדיק את הפרוטקציה של הבורא
תפקידו של  1% מהאנושות