קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נתת דוגמה שבחברה האינטגרלית אם אני דואג לכוס תה לעצמי, אני חייב לדאוג קודם שכוס התה הזאת תהיה לאחרים. איך להבין זאת?
תשובה: נתתי דוגמה שחצי מהעולם גווע מרעב והחצי השני זורק שני שליש ממה שהוא צורך. אז למה אנחנו צריכים לחיות בעולם כזה? האם לא מכאן נובעים הטרור, כל הבעיות האחרות, המלחמות, בזבוז האנרגיה, זיהום הטבע?
שאלה: אבל אם אני עכשיו רוצה לשתות כוס מים, איך אני צריך לפעול נכון בהתאם לדוגמה שלך?
תשובה: בוא נלמד בתוך הקבוצה שלנו איך להתחשב זה בזה. ואחר כך מהקבוצה נעבור למדינות ונתחיל לבנות ביניהן כאלה מערכות יחסים שיאפשרו להגיע לחיים יותר מאוזנים.
ברור, שאם אתה מוזג לעצמך כוס מים אתה תשאל את האנשים שנמצאים יחד איתך האם הם רוצים לשתות. אתה לא תלך לחלק מים ברחוב, לשם הם יבואו על ידי כך שאנחנו נבנה מערכות מיוחדות.
אבל אני רוצה שהן תהינה קיימות! – אחרי שבתוכי התרחשו שינויים קטנים, אחרי שבאה ההבנה כתוצאה מהקורסים והסדנאות, אז אני מסכים שהחברה צריכה להיות מאוזנת יותר ולהגיע לרמת חיים פחות או יותר אחידה.
בשלב הראשון, בוא נסדר כך, שלכל אחד תהיה ערכה הכרחית: א', ב, ג'. נציב מטרה שתוך חמש שנים אנחנו חייבים להבטיח לכל אחד קורת גג, אספקה מלאה במזון ובביגוד, כל מה שהוא צריך בבית.
את כל האספקה הזאת אנחנו בונים מהעודפים, כי אם נעשה חשבון, נמצא שיש לנו 90% עודף ממה שאנחנו צריכים. אם אני אוהב אותך, אז אתה יכול לבוא אליי ולקחת מחצית מארון הבגדים שלי, ותאמין לי, אני לא אצטער. או שאני אקבל 10% פחות מהמשכורת לטובת מישהו אחר וגם את זה אני לא ארגיש.
חייבים לבנות מערכות כאלה במימדים של המדינה ושל העולם כולו – אך לא באונס, לא בכפייה, אלא בזכות חינוך מקדים. הבולשביקים פעם ניסו ליישם את זה בכוח, וכולם יודעים למה הם הגיעו. לכן, חייבים קודם לחנך את האנשים, קודם האנשים צריכים להסכים למה שאנחנו עושים.
וכל פעם אנחנו צריכים להראות את התוצאות החיוביות שאנחנו משיגים: איפה העשירים האלה שתורמים לאחרים, איפה העניים האלה שמקבלים, עד כמה הכול מאוזן, ועד כמה כולם מאושרים. בזכות הדאגה ההדדית נוכל להיפטר מהעודפים שאף אחד לא צריך אותם. נפסיק לייצר אלפי תרופות מיותרות שעכשיו מישהו מייצר למען הרווח שלו ומרעיל בזה את האנושות.
בשביל מה לנו לזרוק כמויות כל כך עצומות של כסף לנשק ולצבא ולעוד הרבה דברים אחרים. יש הרבה דברים שעכשיו, כשהגענו לעידן החדש הזה, חייבים לתקן. אנחנו לא נוכל כך להמשיך. המשבר יביא אותנו למצב כזה שבו נצטרך להדק חגורות. לא יהיו לנו כספים להחזיק את המערכות המיותרות, האגואיסטיות שבנינו. ולכן הן נמחצות על ידי המשבר ומתחילות להיהרס.
חייבים להראות את זה ביחד – מהו הנזק שחוסר תשומת הלב אחד לשני גורם לנו, ומהו האוצר שמתגלה לנו בזכות היחסים הטובים – זה פשוט מכרה זהב.
אבל קודם כל אנחנו זקוקים לחינוך האינטגרלי. כל העיקר הוא, לא בחלוקת העודפים מחדש ובדיכוי החסרונות. אנחנו מדברים על כך שקיימת מגמה פנימית שהביאה אותנו לנחיצות לחיבור. מתגלה הרשת שקושרת בינינו ומחייבת אותנו להיות ביחסים טובים.
ולכן מתגלה המשבר הגלובלי הכללי בכל הרמות שאנחנו עוסקים בהן, כלומר, בכל מה שקושר בינינו. המשבר הוא בחוסר התקשורת הנכונה בין בני אדם. בכך מוסברים כל המשברים הפרטיים: במשפחה, בחינוך, בתרבות, בכל דבר, ועכשיו הוא הגיע גם לכלכלה. והאשמים בכל זה הם הקשרים הלא נכונים בינינו שבגללם כולנו סובלים.
המשברים האלה, כלומר, הקשרים החיצוניים בינינו, לא יירפאו כל עוד אנחנו לא נכניס בהם התחשבות לבבית, אמון אחד בשני. רק אז נוכל לפתח מערכות שיביאו את הכול לאיזון.
אנחנו רואים שגם בעולם החיצון וגם במצבים הפנימיים שלנו מתגלה צורה גלובלית, אינטגרלית. אין לנו לאן לברוח. לא מן הסתם הגענו למשבר הזה – לא כדי שעכשיו נתחיל להתפתח פשוט תחת לחץ הטבע.
היום אנחנו נכנסנו למצב כזה, שעד שאדם לא יחשוב ולא יגלה את הרע שלו, עד שלא יחליט שהוא חייב להשתנות, כי כבר אין לו ברירה – זה חיים או מוות – עד אז הוא לא יסכים לחינוך החדש. הוא צריך לראות שאין מוצא והוא חייב לחנך את עצמו מחדש, לבנות מערכות חדשות.
אז הוא יתחיל לחפש את מה שיוכל לעזור לו בזה. וכאן כולם צריכים להגיד את המילה שלהם: פסיכולוגים שימליצו לעבוד דרך הקבוצה, סוציולוגים, אנשי מדעי המדינה, מורים, מדריכים, מאמני ספורט. אנחנו חייבים לבנות כאלה מערכות שהאדם יתחיל להבין את הנחיצות בשינוי – על בסיס הידע שקיבל, וידע אך ליישם אותו בפועל. לשם כך חייבים לספק לו מקום ללימוד.
מתוך שיחה מס' 6 "חיים חדשים", 03.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לא בכפייה אלא מכל הלב
שבע מיליארד כוסות תה
לא היה טעם לעבוד כל כך קשה!
