קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בסדנה של אתמול התכללתי עם כל התקוות של כל החברים לקראת הכנס המיועד שיערך בעוד כחמישה ימים בצפון הארץ. חמשת הימים האלה יעברו תחת הסיסמה "דופקים בתשובה!". והיום אני מרגיש את עצמי במצב הפוך לגמרי, אין לי את אותה הדרישה שהייתה אתמול, כאילו שמשכו את השטיח מתחת לרגליים…
תשובתי: אני חושב שכאלה שינויי המצבים צריכים להיות לא מיום ליום, אלא מרגע לרגע. לפני רגע הייתי כל כך דבוק במטרה, בכאלה כוחות ואנרגיה השתוקקתי אליה, וכעבור רגע ההיפך לחלוטין, כאילו שזה אף פעם לא היה.
ומה מזה? מה כאן הפלא? עד כמה הרצונות שלנו משתנים? – אין שום בעיה, כך היא הבריאה. בסופו של דבר, אנחנו דומים למסך טלוויזיה, מה שמראים עליו זה מה שאנחנו רואים, ומה שלא מראים, אז לא רואים. ומי שמראה, זה לא אני. ואיזה אות הוא שולח, זה לא תלוי בי.
השאלה היא, איך אני יכול להתחיל בעצמי לבצע את הפעולה הזאת כדי להקרין את הסרט שאותו אני רוצה ולא את הסרט שמקרינים לי? – אני לא רוצה להישאר בחיים האלה שבהם מראים לי את הסרט הזה. אני רוצה סרט אחר!
שאלה: אבל איך אני יכול להקרין את הסרט הזה, איך לעשות הכנה נכונה מרגע זה ואילך?
תשובתי: הבעיה היא בכך, שאני יכול לשנות את ההרגשה שלי, את הסרט שמקרינים לי, בתנאי שאני אתקדם לצורתו האמיתית. כל הזמן שולחים לי "רשימות" חדשות, סימנים, תמונות חדשות, הם כל הזמן מגיעים אליי מאין סוף. זוהי דרך ארוכה מאוד, ואילו אני בינתיים נמצא בשלב כזה שבו אני מגיב על ההשפעה שלהם כמו בהמה, משתוקק להרגשות הטובות ובורח מהרעות.
אם אני לא רוצה להתקדם בצורה "בהמית" כמו התמונות, ההרגשות שמגיעות אליי שבהן אני נמצא במרחב התלת מימדי הזה, שקובעות את כל החיים שלי, אם אני רוצה להתקדם מהר וטוב, אז אני חייב לזהות את עצמי עם אותו מקרין הסרט שמקרין לי אותו. אני צריך להתחבר איתו, עם התוכנית שלו, להסכים עם התהליך, להסכים עם מה שהוא שולח לי, ולהבין שמה שהוא שולח ומה שאני רואה, זה שני הפכים.
לדוגמה, ישנה תמונה שאותה אתה יכול לראות בשחור ולבן, או לבן ושחור, שלילי וחיובי. כך גם כאן, אני צריך לשנות את צורת התפיסה, רק שאצלנו זה לא סתם שחור לבן, אלא צורות הפוכות בהרבה אבחנות שונות. אני צריך לרצות לתפוס את התמונה בכזאת צורה, כפי שהוא רואה אותה, איזו שהוא שולח לי. התמונה מגיעה למסך התלת מימדי שלי שבתוכו אני נמצא, ואני רוצה להרגיש אותה בכזאת צורה כפי שהיא מצטיירת בעיניו, כפי שהוא שולח לי אותה. הוא שולח לי תמונה שמלאה בכל טוב ועונג, בהיותו טוב ומטיב, ואילו אני רואה אותה הפוכה לחלוטין בכל התפיסה שלי, ברצונות ובמחשבות.
כדי לראות אותה בצורתה האמיתית, אני צריך לשנות את התפיסה שלי, את התכונות שלי, את הרצונות שלי, להפוכים. זה בהחלט אפשרי. יש לי איתו קשר נוסף, חוץ מהתמונה הזאת, ודרך התמונה, אני יכול להתקשר אליו.
אם אני לוקח מהתמונה הזאת, באופן כללי, את כל העולם, את כל מה שניצב מולי, רוצה לחבר את זה יחד ולשייך עם מי שמקרין לי את הסרט הזה, אז באופן כזה אני נכנס עימו לקשר ויכול לדרוש ממנו שישנה לי את התכונות שלי.
כך בעזרת העולם, בכך שאני מסדר אותו בצורה נכונה לפי השיטה, אני מתחבר עם הבורא והוא מבצע בי את השינוי הזה. אז אני רואה שהתמונה משתנה ואני כבר מבין מה אני צריך לעשות. העיקר, זה לקבל בפעם הראשונה את השינוי. מכאן אתה כבר מבין איך ללכת הלאה, יש לך דרך, ישנה גישה נכונה. נקווה שאנחנו נוכל לממש את הפעולה הראשונה הזאת.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
הבמאי של עצמי
תקרין את הסרט שלך בעצמך!
