קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הטבע מפתח אותנו בהדרגה. בכל פעם, בכל שלב, בכל דור ודור אנחנו רוכשים יותר ויותר חוכמה ורגשות, יותר ויותר אנחנו מבינים את הטבע, היקום, מתעלים מעל הכול, אנחנו יכולים כבר לתפוס, לשלוט, וגם ככל הנראה, בעקבות ההתפתחות שלו, ישיג האדם באמת את הרמה הגבוהה ביותר של המציאות. אם כך, בואו נסתכל על הדרך שבה אנחנו מתפתחים, על הכוחות שמניעים אנחנו.
ניקח לדוגמה את הילד, כפרט מן הכלל. בהעדר גורמי אנוש חיצוניים, הילד יתפתח כמו חיה תחת השפעת הדחפים הטבעיים והרצונות שלו. במקרה כזה, הוא לא ישיג את אותם הדברים שהאנושות המציאה עבורו. אם לא נשים אותו עם בני גילו בחברה, הוא לא ידע איך להתנהג עם אנשים אחרים, כיצד לתקשר, לשחק איתם, איך להשתמש בהם, לעזור להם, ולבקש את עזרתם.
מצד שני, אם אנחנו נארגן לו סביבה: גן ילדים, מורים בבית הספר, משחקים, ואם ההורים כל הזמן ינסו לפתח אותו, לא על ידי הדחפים הטבעיים שלו, אלא על ידי גירויים חיצוניים שיובילו אותו קדימה, אז הוא יגדל באופן מואץ. אפשר ללמד אותו מוסיקה, ציור, פיסול, מחול, עבודה עם המחשב ועוד מגוון של דברים, בתנאי שאנחנו מספקים לו את האמצעים הללו מבחוץ. ישנם שני כוחות של התפתחות: הראשון, זה שדוחף מאחור באופן טבעי, השני, מושך מקדימה על ידי הסביבה המתאימה.
האם אותו העיקרון תקף לגבינו? – לאחר אלפי שנים אנחנו סוף סוף מבינים שאנחנו חייבים לגדול בדומה לפרי על העץ, מרע לטוב. לכן, בואו נבנה לעצמינו סביבה שתוביל אותנו קדימה, ואז נעבור במהירות ובנוחות את השלבים שנותרו בלי שנקבל מכות כואבות מאחור. בואו נשתמש במשחקים חינוכיים ובהסברים חכמים אחרים של כלים נפלאים, שהשפעתם תהיה קלה ונעימה.
היום, אחרי שהכרנו כבר את שני האמצעים של ההתפתחות שלנו, מצאנו את עצמינו במצב ממש טראגי עקב ההתמודדות שלנו עם המשבר העולמי. האנושות לא יודעת איך לטפל בעצמה, היא נראית כמו ילד מבולבל, חסר אונים שיושב באמצע החדר ומרגיש שעזבו אותו לבד. המשבר מכסה את כל התחומים: המשפחה, החינוך, התרבות, מערכות היחסים בין הילדים וההורים, הסמים, הגירושין, המדע, והעיקר, הכלכלה והמערכת הפיננסית. וחוץ מזה, אנחנו חווים משבר אקולוגי, ללא צל של מושג מהם האסונות שעומדים לקרות לנו בעתיד הקרוב.
האם אנחנו מסוגלים לתקן הכול? האם אנחנו יכולים להתפתח כמה שיותר מהר ונוח? – אנחנו רואים שזה תלוי בסביבה. וכמו כן, אנחנו רואים שאנחנו באמת יכולים לארגן סביבה כזאת שתקדם את ההתפתחות שלנו. אלפי שנים חלפו עד שהמצאנו לילד מגוון כה רחב של אמצעים: משחקים, מחשבים, מוסיקה, ריקודים, מועדונים שונים, בריכות שחייה, אבל צריך גם להבין מה כל זה שווה? אז, אולי נוכל לאמץ את התבנית הזאת עבור כל האנושות?
אנחנו כבר יודעים שעל מנת להאיץ את ההתפתחות שלנו נדרשים אמצעים מיוחדים. לדוגמה, אנחנו לא יכולים לחכות עד שהתרנגולת תטיל את הביצים, אלא אנחנו שמים אותן בחממה וכך מספקים את הכמות הנדרשת, בלי לחכות לחסדי הטבע. משמעות הדבר היא, שנוכל לספק התפתחות נכונה ומהירה לעצמינו ללא מכות בדרך. אנחנו יכולים לגדול כמו כל ילד טוב במשפחה שמספקת לו את הדברים הנחוצים בכל שלב. ילד כזה לא מכיר צרות וגדל בשמחה.
מתברר, שכל הבעיה שלנו היא רק להבין כיצד ניתן לפתח את האדם המודרני. וזה שאנחנו נראה פתרון גם זה בזכות המשבר המודרני, הגלובלי והאינטגרלי. מצד אחד, הוא מכיל את כל העולם, ומצד שני, המצב הזה מאיים, ולמעשה מוכיח את העדר ההתפתחות שלנו. אנחנו מוצאים כיום שאנחנו לחלוטין תלויים זה בזה. כל המחקרים מציגים זאת. ואכן, חוסר היכולת שלנו להתאחד היא מקור כל הרע. אנחנו מסבכים את החיים שלנו, מחסירים מהם ביטחון, מכניסים אל חיינו פחד ומגבלות. קיים משהו שמונע מאיתנו להתאחד בצורה נכונה. הרי אילו היינו מתאחדים, היינו נפטרים מחלק משמעותי של הצרות.
כמו כן, אנחנו יכולים לוודא זאת על ידי ההתבוננות בדרך ההתפתחות. תוך כדי השתלשלות הדורות, אוכלוסיית העולם גדלה, מתרחש שיפור בחינוך, התפתחות התרבות, התעשייה, שיתוף הפעולה, התלות ההדדית וכו'. אבל עכשיו אנחנו תלויים זה בזה לא במה שקשור למשכורות, המערכת הבנקאית, שכר העבודה והעסקים. אנחנו תלויים זה בזה ברמת הגורם האנושי –
איננו מסוגלים ליצור מערכת יחסים, וההיעדר של המערכת הזאת מונע מאיתנו להיות בתחושת ביטחון בחיינו. אנחנו דומים לבני זוג שאינם יכולים להסתדר בין ארבעה קירות. אך להתגרש אנחנו לא יכולים, כי לכולנו כדור ארץ אחד. הניסיון והמחקר מצביעים על הצורה הרצויה ביותר של ההתפתחות שלנו – האיחוד בינינו, כמו זוג יונים. אם האנושות מסוגלת להתאחד, היא תשיג אושר.
במקרה כזה, ברור מה עלינו לעשות. אנחנו צריכים ליצור סביבה כזאת שתלמד אותנו איך להתאחד. לפיכך, אנחנו מדמים את עצמינו לילד חכם שמבין איך הוא צריך לגדול ובהתאם בונה סביבה נאותה. למשל, הולך לשכנים ואומר: "אני נותן לכם כסף כדי שתתחילו להתאחד ולהראות לי את האחדות שלכם. משכו אותי אל האחדות הזאת, הציגו לי אותה כשחקנים שמשחקים מחזה שמתאר חיים מאושרים. בדוגמאות האלה אני אגדל כראוי. אז בעזרתכם אני אחלץ את עצמי ממצבי הנוכחי."
דוגמה נוספת: לא הייתי מתנגד ללמוד מוזיקה, אבל מצד שני, אין לי לזה רצון חזק במיוחד. אני צריך כוח שימשוך אותי, סביבה שתוביל אותי קדימה, שתפתה אותי על ידי העתיד הנוצץ שיחכה לי במידה ואבחר בנתיב הזה. ואז אני הולך אל הנגנים ומשלם להם כדי שהם יבואו אליי למפגשים, שינגנו, שידברו על מוסיקה, שילחינו לי ניגון. כל זה משאיר בי רושם, אני מבין שהמוסיקה היא אומנות גדולה, מעמיקה וחשובה מאוד. ואף על פי ששילמתי להם, בכל זאת ההרמוניה של התווים מרתקת אותי. אז הסביבה עוזרת לי לפתח דרך טובה. גם אם האמצעי נראה כוזב, התוצאה היא אמיתית לחלוטין.
העיקר כאן היא החברה. את החברה הזאת אני יכול ליצור בעצמי, אבל אין ספק בכך שגם אנשים חכמים, שיודעים איך להשתמש באמצעי הזה, יכולים גם הם ליצור עבורי את החברה. בעולם יש הרבה מדענים ומהנדסים בעלי ניסיון בפיתוח האנושות, אנחנו רק צריכים לעזור להם לשמוע מה שהם אומרים. והם אומרים את אותו הדבר – אנחנו צריכים להקיף את עצמינו בחברה כזאת, שתספק לכולנו סביבה נכונה. אחר כך נתפוס את הכיוון הנכון ונתקדם בהדרגה בדרך התפתחות נאותה. אנחנו נקדים בעצמינו, לפני שהצרות והתקלות יאלצו אותנו לעשות את זה תחת הלחץ. או במילים אחרות, אנו נבקע מהר מה"בועה" אל תוך חיים בעולם חדש ויפה.
מתוך השיחה על החיים החדשים, 28.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
האופטימיזציה של ההתפתחות
שליטת הסביבה
בשביל מה אני גדֵל?
