הפרדוקס של המשבר

דעתו של ב. קגרליצקי, (B. KAGARLITSKY), מנהל המכון לגלובליזציה ותנועות חברתיות: יש כאלה, שעל ידי המשבר מפחידים, וישנם אחרים שמסבירים שהוא לא יקרה. אף אחד לא רוצה לדבר על המשבר. וזאת מכיוון שמשבר זה זמן לשינויים חיוביים חשובים, שבו הבלתי אפשרי הופך לאפשרי.

נוצר פרדוקס. כשדברים מתקדמים טוב, אנחנו לא זקוקים בשינויים (רפורמות) מבניים, כי גם בלעדיהם הכול נראה תקין. כשהדברים משתבשים, אנחנו מבינים שאנו זקוקים נואשות לרפורמות מבניות, אך איננו יכולים להרשות אותן לעצמינו.

הגל השני של המשבר יעזור לשבור את "מעגל הקסמים" הזה. המשבר משנה את מאזן הכוחות במערכת, הוא גורם לשינוי מערכת הניהול עצמה, לבניית מערכת יחסים חדשה בין השלטון לבין מקבלי ההחלטות שתואמות לצרכים של המצב החדש.

הבעיה של המדיניות כנגד המשבר היא בכך, שהיא לא נועדה להתגבר על המשבר, אלא להציל את הקבוצות הדומיננטיות, המפלגות והארגונים, שלמעשה נושאים באחריות העיקרית למה שקרה. כתוצאה מכך, הצעדים כנגד המשבר לא רק שלא עזרו להתמודד עם האסון, אלא החריפו אותו, ואנחנו יכולים לראות זאת היטב באסון שמתרחש בגוש היורו.

במוקדם או במאוחר מגיע הרגע שבו השליטים נאלצים, או לוותר לדרישות המציאות, או הם עשויים להימחק על ידי התפתחות האירועים.

בזמן המשבר צריך להגן על השוק המקומי, על ידי עידוד הייצור המקומי. ולא משנה כמה יפחידו אותנו על ידי מדיניות המגן, אין דרך אחרת – כל המדינות הגדולות, בדרך זו או אחרת, יתקדמו באותו הכיוון.

התייחסותי: חוסר הבנת הסיבות של המשבר, חוסר ההתאמה בין מערכת היחסים החברתיים והמדיניים עם העולם האינטגרלי מובילים להחלטות (עצות) שגויות אשר יגרמו למלחמה, ואם לא, אז לגל השלישי של המשבר, וכן הלאה, עד שאנחנו נבין את הסיבה האמיתית שלו ונתחיל לפתור אותו מיסודו – משינוי האדם והחברה (יחסים חברתיים). לזה התכוונו מרקס ובעל הסולם (ראו "כתבי הדור האחרון,"האומה" ).

ידיעות קודמות בנושא:
על סף מלחמת 30 השנים החדשה
2011: הלקחים שלא הופקו על ידי האנושות
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ג')