קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר (של ג. ברייאנט מומחה לתקשורת באוניברסיטת קליפורניה, "The Telegraph", בריטניה): מוזיקת רוק מרגשת ומדאיגה אותנו, מפני שהיא יוצרת בנו מחדש את האפקט של אותות הדאגה הקדמוניים ומעוררת את הבהמיות שבנו. החילופים החדים והפתאומיים של תדרי המוזיקה שמנוגנים על אותם המנגנונים הרגשיים, הם גם האותות שבעזרתם החיות מזהירות זו את זו מפני סכנה.
כאשר החיות מאותתות על סכנה, אז דרך תיבת הקול שלהן עובר נפח גדול של אוויר, וזה מוליד מצב של חוסר איזון (דיסוננס), שמסב את תשומת ליבן של החיות האחרות ומזמין בהן תגובה רגשית. מהמודלים הקוליים האנלוגיים נהיה לנו "עור של ברווז", מפני שאנחנו מתוכנתים להגיב בצורה חזקה על דיסוננס. באופן זהה פועלת המוזיקה הצורמת, פס הקול הצווחני שבסרטי האימה.
המלחינים מבינים באופן אינטואיטיבי איזו מנגינה תישמע מפחידה יותר, אף על פי שהם אינם יודעים למה. בדרך כלל הם לא מבינים שמנצלים את הנטייה שקיימת אצלנו מהאבולוציה, להתרגש, לדאוג ולהרגיש רגשות שליליים למשמע של צלילים מסוימים.
תגובתי: בתהליך החינוך האינטגרלי אנחנו צריכים להשתמש בהשפעות מוזיקליות תואמות, כמו מוזיקת רקע בזמן שיחות ובזמן עריכת סדנאות. חייבים לעודד ולהרחיב השמעה של שירים עם תוכן "אינטגרלי".
ידיעות קודמות בנושא:
המוזיקה שגורמת לשמחה
מוזיקה של השגה עליונה
מוזיקה מסייעת להתפתחות פגים
