החינוך יציל את הכלכלה

שאלה: עכשיו, בתנאים של המשבר הכלכלי, רמת הרווחה של האנשים תלך ותפחת. האם ייצא מכך, שהעשירים יעלו עוד יותר למעלה, יהפכו ל"מלכים" ואנשים יקנאו בהם עוד יותר?

תשובתי: לא, כאן קיימת נקודת הפיצול. העניין הוא שהעושר השיג את הביטוי הכי קיצוני שלו. ולכן החובות המדיניים והפרטיים, הפירמידות הכלכליות, כל זה הופך לדבר בלתי נשלט, שבעיקרון, נמצא תחת איום של היעלמות. אם יופיע הצורך להיפטר מהחובות האלה, אז ברגע אחד לאנשים לא יישאר כלום. ולא משנה כמה ניירות יהיו להם. הם לא יהיו שווים שום דבר.

לכן נשאלת השאלה – מה עלינו לעשות, עם מה שהגענו אליו ב- 50-60 השנים האחרונות, כאשר נסוגונו מהערך הריאלי של הזהב לכיוון "הניירות הירוקים", יצרנו פירמידה, שיווק רשתי, שבו בזמן חוסר צמיחה כל הפירמידה קורסת, ולא ניתן לעצור את זה. אולם המשך הצמיחה של הפירמידה גם כן בלתי אפשרי, כי היא הגיעה לנקודה הקריטית. לכן, החזקים של העולם הזה מנסים להתאסף, אך אינם יכולים להגיע לשום מסקנה, מפני שאין מוצא אחר, אלא להרוס את הפירמידה הזאת.

חייבים להראות להם שלא צריך להרוס אותה. צריך רק להתחיל לעסוק בחינוך. אם אנחנו נתחיל לחנך את האוכלוסייה, אנחנו נגלה אפשרות חדשה להרמוניה, שאותה יכולים להחדיר בהדרגה בתוך המערכת של היום. ואז נצא מהמצב הזה בדרך רכה וקלה. ושלטון הכסף יימשך רק במסגרות מסוימות, נניח, עם הבדל פי עשרה בהכנסות, אך לא יותר מזה. זה הרי יותר טוב מאשר הקריסה שממנה יסבלו הבנקים וכל אותם האנשים, שממש נופלים מגובה רב למטה.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 21.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
על הרכס של תנועות המחאה
הקריסה של הפירמידה הכלכלית
ליישר את חוסר האיזון