שלבי התהוות השכל. מהרגשה להבנה

הכול מתרחש בתוך הרצון לקבל, הנברא היחיד. והוא נמצא בשליטת האור, שמחנך ומלמד אותו באמצעות כל מה שמתרחש עם הרצון הזה. התהליך הזה מתחיל מ"בחינה ד' דאור ישר", שמממנה אנחנו רואים שחוץ מלמלא את הנברא שנברא על ידו, האור מביא אותו להרגשת המאציל שלו. בסופו של דבר, הנברא ("בחינה ד'") מתחיל להרגיש שמישהו ברא אותו ועכשיו ממלא אותו, כלומר קיים עוד משהו חוץ ממנו עצמו, והמילוי.

אנחנו לא מרגישים את זה בחיים שלנו, כי מרגישים את עצמנו כמו ב"בחינה א'", בתחילת הבריאה – יש לי חיים ואני חי. אבל אנחנו לא מרגישים שמקבלים את החיים האלה ממישהו, ולכן לא מתפתחים מעל הדרגה הראשונה ביותר, דרגת ה"דומם".

דרגת ה"צומח" כבר מרגישה שהחיים שלה נקבעים על ידי רצון של מי
שהו, איזו שהיא תוכנית שמובילה למטרה מסוימת. כלומר, היא מרגישה שקיימים – סיבה -> תהליך -> מטרה. כך מתפתחים בה שני סוגי היחסים – למצב שלה, ולמי שנותן את המצב הזה.

הנברא יכול להרגיש את עצמו טוב או רע, ובו זמנית להרגיש שהטוב והרע האלה מגיעים ממישהו. בהתאם לכך, מתפתח אצלו יחס כלפי ה"מישהו" הזה. באופן אינסטינקטיבי הוא אוהב את מי שגורם לו תענוג ולא אוהב את מי שמחייב אותו לסבול.

אולם בזכות המעבר של הרבה מאוד מצבים, הנברא מתחיל, חוץ מההתפעלות וההתרגשות הרגשית הזאת, לקבל בהדרגה גם אבחנות שכליות. האבחנות השכליות נולדות בתוך הנברא הודות לבירור של התהליך, הקשר בין הסיבה והמסובב, בהשוואה ביניהם. הוא כאילו מתחיל להרכיב פזל או לגו מכל מיני חלקים, מצבים, בכך שמשווה ומחבר ביניהם כל מיני סיבות ותוצאות.

לאחר שהוא מרגיש מצבים רבים נעימים ולא נעימים ורואה שהם מקושרים ביניהם, אז הוא מבין שאי אפשר לשפוט ולהגיב רק על סמך התגובה הרגשית הראשונה, כי בהשפעה עליו קיימת איזו תוכנית. ישנה נוסחה מסוימת שמחברת את הסיבה והמסובב. ולכן, יכולים להיות כל מיני מצבים לא נעימים, אולם הם מועילים, ובסופו של דבר, מביאים להרגשות טובות יותר.

כך מתחילה להתפתח בנו החשיבה, מופיע התהליך המחשבתי. יחד עם הרצונות מתחיל להיווצר מנגנון השכל שמאפשר לקבל יחס כלפי התהליך שאותו אנחנו עוברים, ללא כל קשר להרגשה. כלומר, אנחנו כבר יכולים לנתק את עצמנו מההרגשות שלנו, לבדוק על ידי השכל את ההרגשות האלה ולהתייחס אליהן בצורה אובייקטיבית, כאילו מהצד, וכך מתחילים לברר את המצבים שלנו.

מתוך זה בנברא מופיעה תכונת ה"בינה", ההבנה, שמנותקת מ"בחינה א'", שהיא הרגשה טהורה. האדם מתחיל להתעלות בעזרת השכל מעל להרגשות שלו, כ"חכם הרואה את הנולד".

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 12.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שלבי התהוות השכל. התעוררות החיים מאבן דוממת
שלבי התהוות השכל. ההתכללות בתוכנית העליונה
הזוג הבלתי נפרד: הרצון והשכל