עלייה לאפשרויות חדשות

שאלה: נניח, שלאדם נוצר עימות בין האינטרס האישי והחברתי. באיזה אופן הוא יוכל לבטל אותו?

תשובתי: לא צריך לבטל שום דבר. לא צריך לשבור את עצמך בכלום! צריך רק להשתתף בסדנאות, איפה שאתה מתרגל בהדרגה לדון בכל דבר יחד עם כולם ולהגיע למכנה משותף.

מה גם שהמכנה המשותף הזה הוא מאוד מעניין.

כשאנחנו מתאספים סביב השולחן העגול ומתחילים בדיון, פתאום בפנים, בינינו, נוצר איזה כוח חדש, שהוא לא סתם הסכום של ההשתוקקויות שלנו להסכמה, אלא משהו גבוה יותר מאשר אנחנו עצמנו, תוצאה מהמאמצים שלנו להשתלב זה עם זה. הוא מתגלה כעצמאי, שנולד מתוך המאמצים שלנו, כוח חדש שנמצא מעלינו, ברמה אחת מעלינו בשכל, במשקל, בחשיבות ובמשיכה. ואנחנו כבר לא רוצים להיעדר, להשעות את עצמנו, להתנתק, להתרחק.

לכן יוצא, שדרך הכוח המשותף הזה, דרך הרגשת האיחוד הזאת שנוצרה, אנחנו יכולים לפתור הרבה מאוד בעיות. אנחנו מתחילים פתאום להבין באיזה אופן הכול עובד סביבנו.

מקודם לא היו לנו המשקפיים האינטגרליות האלה. לא ראינו בצורה כזאת את הטבע, את החברה ואת כל הבעיות. אנחנו ראינו אותם בצורה אגואיסטית נטו, בצורה צרה, ולכן לא מצאנו פיתרון בכך שהיינו בורחים לתוך האגו הקטן שלנו, כל אחד לתוך המאורה שלו ורק בזה היינו קיימים.

אבל כשאנחנו מתחילים להסתכל דרך הכולל האינטגרלי שלנו, אז באופן בלתי צפוי מופיע הפיתרון. פתאום מופיע איזה מצב שבאמת ניתן לפתור הכול, והאדם רק צריך להעמיד את עצמו בצורה נכונה כביכול כלפי כל הבעיות שלו. ומסתבר, שהן אינן בעיות. הן היו בעיות כשלא היית מותאם אליהן מפני שהיית אינדיבידואליסט אגואיסט. ועכשיו לא. אף על פי שאתה נשאר בתוך האגו, אבל אתה כבר לא אינדיבידואליסט, ולכן הבעיות נפתרות.

צריך לתת לאדם הרגשה של אפשרות לפתור הכול דרך "אנחנו", שכך הוא מגלה אופקים אחרים לחלוטין. למצב כזה צריך להביא את בני האדם. לא צריך לשכנע אותם בשום דבר, לא צריך לאלץ ולדבר על כך שיתרחש שינוי ושבירה. לא תהיה שבירה אלא תהיה עלייה לאפשרויות חדשות לחלוטין.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 20.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ידע אינטגרלי להמונים!
השקפת עולם שמשנה את האנושות
יישור לאינטגרליות