פריצה דרך המרכז המשותף של המעגל

שאלה: מה ההבדל בין שיעור לסדנה?

תשובתי: הסדנה משמשת הכנה לשיעור. ולכן כל שיעור גם צריך להיות דומה לסדנה, כי הרי חייבים להכין אליו את הכוונה הכללית, ההשתוקקות להפוך להיות אחד שלם, כלי אחד כנגד כוח אחד. ללא הכנה מקדימה כזאת, זה לא יהיה לימוד תורה, אלא לימוד חכמה.

לימוד תורה, מסמל גילוי היצר הרע שצריך לתקנו. ותיקון היצר הרע זה החיבור עם האחרים והשגת האהבה, תיקון השבירה. לכן, כל שיעור חייב להפוך לתוספת לסדנה ולהביא למעמד עוד יותר גבוה.

בסדנאות אנחנו לומדים איך להתכונן מהר מאוד לכל שיעור. ואז כל החיים שלנו יהפכו לסדנה אחת בלתי פוסקת. כי אנחנו אף פעם לא נאבד את הרגשת האיחוד וכל הזמן נתחבר יותר ויותר, בכך שמבררים את כל הפריטים בכלי המשותף ונפתור את כל בעיות החיים – גם הגשמיות וגם הרוחניות, כאחד שלם. בכך שפועלים מתוך מרכז הקבוצה, מתוך הרגשת השיתוף שלנו, אנחנו יכולים לעשות פלאים אמיתיים.

סדנה זה בירור הכוונות שלנו, החיבור, הנחיצות לאיחוד בינינו, הערבות ההדדית, האחריות, ההתחייבויות זה כלפי זה ושל כל הקבוצה הכללית, החובה כלפי המורים שלנו, המקורות, כל העולם. והכול יחד קובע את האחריות שלנו והחובה היחידה כלפי הבורא.

על ידי האיחוד שלנו במעגל אנחנו יוצרים בנקודה המרכזית כזה מקום, שדרכו אפשר לפרוץ מעבר לגבולות החומר. הכול בידי הקבוצה. לכן נושא הדיון לא כל כך חשוב, אלא העיקר הוא, איך על ידי הנושא אנחנו משתדלים להתחבר. כלומר, זהו רק האמצעי לחיפוש אחר חיבור גדול יותר.

כל ה"עולמות", ה"פרצופים", ה"ספירות", ה"רשימות", מתבררים רק במרכז הקבוצה, שבה מתגלות כל המדרגות של הסולם הרוחני. אולם אנחנו עכשיו רק מתחילים את העבודה מההתחלה, וכל הסדנאות האלה יכנסו לארכיון, שאחר כך כל אדם בעולם יוכל להשתמש בו, להשתתף באופן רגשי בעבודה הזאת ולהתקדם. בסופו של דבר, כל העולם צריך להפוך לקבוצה אחת מאחורי שולחן עגול, למשפחה אחת.

מתוך שיעור בנושא "שאלות על הכנסים שעברו", 20.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תקופה של תיקון עגול
הכנס אף פעם לא נגמר
בוני המציאות החדשה