לא היה טעם לעבוד כל כך קשה!

אין ספק שאם נתקן את היחסים בינינו, נשיג לא רק את השוק הכללי המתוקן אלא את החיים המאושרים לגמרי. הרי היום 30% מההכנסה הלאומית הולכים למערכת הבריאות, שמתוכם לאזרח מן השורה מגיעים כמה אחוזים בלבד במקרה הטוב. עוד 30 עד 50 אחוז מושקעים בביטחון ובנשק, ועוד חלק ניכר הולך למכונה הביורוקרטית ופתרון בעיות שונות.

על ידי תיקון היחסים בינינו נשתחרר מ-90% מהעיסוק חסר המשמעות שלנו. פתאום נגלה שלא היה בכלל טעם לעבוד כל כך קשה! בשביל מה? המשבר יכריח אותנו בכוח לשנות את היחס שלנו לחיים. אנחנו נבין שהאדם חייב להיות חופשי! וכאשר נתחיל לחשוב אחד על השני, אז אנשים רבים מתוך הדאגה לאחרים ייקחו בשמחה עבודה על מנת לייצר מוצרים, מגורים, בגדים וכל מה שהכרחי, יפתחו בשביל זה מכונות חדשות. אך קודם כל נדאג לכך שלכולם יהיה מספיק ושווה.

אולי אז לא נצטרך כורים גרעיניים שכל כך מסוכנים וטכנולוגיות מזיקות אחרות. הכול יסתדר על ידי השתתפות אדם לאדם בלבד, כלומר גישה הפוכה מהנוכחית. זה יכול להראות כמו הגישה הקומוניסטית. אך מרקס הסתכל על הכול מנוקדת מבט כלכלית – הוא היה כלכלן. והוא הגיע למסקנה הזאת בהתאם לחישובים וטבלאות המוצגות בספר שלו "הקפיטל", ולא מפני שנולד עם אידיאלים קומוניסטיים כאלה. על סמך החישובים שלו, יצא בצורה הגיונית שאם הכול ימשך בצורה כזאת, הכלכלה עלולה להגיע לסופה. ראו את זה עוד לפני 150 שנה כאשר מרקס היה חי, וזה באמת כך, בדיוק לזה הגענו. אנחנו יכולים להסכים עמו או לא להסכים, אבל הוא היה אדם חכם וראה איך יסתיים המצב שהתעורר.

האגו מפסיק לגדול מתישהו, יש סוף להתפתחותו. והסיכום של ההתפתחות הזאת, בזה שהאגו מתגלה כסופני, כישלוני. ודווקא זה מה שקורה לנו עכשיו. לכן כמה שיותר מהר נבין את המגמה הזאת, נכיר בכך שהעולם הגלובלי, האינטגרלי דורש מאיתנו דאגה והבנה הדדיות, האהבה הכללית שמהווה בסיס לחוק הכללי של הבריאה. כך נסיים את המשבר הכללי מהר יותר ונגיע לחיים טובים ונפלאים. בוודאי שכדאי לנו להתקדם בזה לפחות בצעדים קטנים למען הילדים שלנו, למען הדור הבא. אם נוכל ללמד אותם לדאוג זה לזה אפילו במידה קטנה, הם יהיו הרבה יותר מאושרים מאיתנו.

מתוך שיחה מס' 6 על החיים החדשים, 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ביחד אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים
שבעה מיליארד כוסות תה
כשאנחנו מזכירים זה לזה על העיקר