סולם שגדל בתוכי

שאלה: האם אנחנו חייבים להרגיש לפני כל מדרגה הבאה את השבירה התואמת לה?

תשובתי: כמובן, אחרת לא נוכל לעלות אליה. על ידי זה שמקבלים רצונות מקולקלים, אנחנו מתקנים אותם ובונים מהם את המדרגה המתוקנת הבאה.

המדרגה הזאת עוד לא הייתה קיימת אף פעם, אנחנו יוצרים משהו חדש לגמרי. אנחנו מקבלים רק חומר ובונים ממנו מדרגות חדשות. מפני שעל ידי עלייתנו, אנחנו מעוררים את "אור הנרנח"י" בכל העולמות, למרות שלפנינו היה להן רק אור חלש של "נפש". כי אנחנו הרי מכניסים לשם את הבירורים והרצונות שלנו. אנחנו מוסיפים לרצון להשפיע את הרצון לקבל האגואיסטי שלנו, בכך שמעוררים ומתקנים אותו.

מתגלה בנו קלקול ואנחנו מתקנים אותו. ועכשיו בתוך הרצונות האלה, שכל פעם הופכים להיות פי 620 גדולים יותר, מאשר הרצון שנוצר בזמן הירידה ממעלה למטה, אנחנו מקבלים את המאור המחזיר למוטב ואחר כך את האור שממלא את הכלי.

באיזו דרגה שלא אמצא, נניח, במדרגה 30 מלמטה, אני אקבל אור בעל עוצמה פי 620, מאשר המדרגה עצמה, מפני שאני מוסיף את הרצון שלי, את ההשתוקקות הרוחנית, את העבודה שלי. וכך זה מתרחש בכל המדרגות.

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 16.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
גשר מעל תהום של אגואיזם
על החבל היישר אל הבורא
לא שבירה, אלא הכרת האור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest