מצב מתוקן

שאלה: דיברת על כך שצריך כל הזמן לחזור למצב המתוקן, להחזיק אותו בראש. מהו המצב הזה?

תשובתי: העניין הוא, שכאשר אדם משיג קשר אינטגרלי עם אנשים אחרים באיזו קבוצה לא גדולה, נשאר לו מזה זיכרון, רושם, מה שנקרא "רשימו". רישום המידע הזה, הוא רגשי, הוא נמצא בתוכו בתור זיכרון, אבל הזיכרון הזה, הוא בעיקרון פעיל.

כלומר, בעזרת כל מצב שנוטה לזה, אנחנו יכולים לממש תמיד את ה"רשימו" הזה ולהתחיל באופן ריאלי לחוות אותו מחדש, להתקיים בתוכו, באופן מיידי, להתחיל מייד להרגיש בו קלות, חוסר מוגבלות, חום, ביטחון, יציאה מכל מצב משברי וכדומה.

כאשר אדם מתחיל לצאת מתוך עצמו לתוך האחרים, הוא רואה שכל הבעיות שלו שאותן הוא הרגיש קודם לכן, הורגשו על ידו רק מפני שהוא היה נמצא בתפיסת מציאות אחרת, "לעצמו" ולא "מעצמו".

לכן העיקר זה להשאיר אצל האדם רישום מצב מאוד מדויק של שיתוף הפעולה ההדדי עם העולם הסובב, עם הסביבה, ולהקנות לו הרגלים, באיזה אופן הוא יכול לחזור מכל מיני המצבים למצב העיקרי והיסודי הזה. ואז הוא יחזור אליו כבר בדרגות אחרות, יותר גבוהות, למרות כל מיני ההפרעות האפשריות, בעזרת סביבות שונות לגמרי, בכל סביבה.

שאלה: באיזו תדירות במשך היום אדם צריך לחזור למצב המתוקן?

תשובתי: הוא צריך להימצא בו כל הזמן. כל מצב שבו אני נמצא, אני מנסה להפוך למצב מתוקן.

שאלה: באיזו צורה אפשר להגביר אותו, לעשות אותו חזק, עוצמתי?

תשובתי: אפשר להגביר אותו על ידי ההתנגדות שאותה אני מרגיש, כדי לחזור אליו. מפני שבסופו של דבר כשאני מתגבר על ההתנגדות, היא הופכת למקדם של ההגברה. והחוויות שלי של השותפות, ניגודיות המצבים, "לעצמי" ו"מעצמי" יהיו בהתאם יותר בהירים, מרוחקים, חזקים.

שאלה: כשאתה מתאר את התופעה הזאת היא נתפסת על ידי כמשהו אינדיבידואלי. אבל אנחנו כל הזמן אומרים שזהו תהליך קבוצתי.

תשובתי: זהו תהליך קבוצתי. אבל אנחנו מדברים על מאמץ אינדיבידואלי בתהליך הקבוצתי. ואחר כך, כאשר התהליך הזה כבר באמת יתייצב כקבוצתי, אז כולם יתחילו להרגיש שותפות יחידה. זהו כבר המצב, שיחידים מתחילים להפוך לשלם כללי, בדיוק כפי שהרבה טיפות מתמזגות לאחת, שבה לא מורגשת שום חלוקה, אלא דווקא מורגשת טיפה אחת גדולה ויחידה.

אבל אנחנו מדברים על כך שהמצבים האלה כל הזמן משתנים, חולפים – קבוצות מתפרקות, מתחברות. אנחנו לא מדברים על קבוצה אחת או על כך שכל האנושות הפכה לכזאת קבוצה. לכן כאן המרכיב האינדיבידואלי של העבודה על עצמי עם כל סביבה נהייה חשוב ועיקרי.

מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 27.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
"אוסף כלים" לתיקון עצמי
אתה יכול לתקן רק את עצמך
התיקון הוא תחילת השלב הסופי