קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה תפקידו של המשפט במסגרת החינוך האינטגרלי? מה אנחנו שופטים, את האגו?
תשובתי: אנחנו יכולים לשפוט את האדם עצמו (כפי שזה בדרך כלל נעשה בצורה פרימיטיבית), ויכולים לשפוט את התכונות שלו בכך שאוהבים אותו. כלומר, אנחנו פורסים את כל זה לשכבות. אני אוהב אותו כמו את הילד הקטן שלי, ורואה אילו תכונות שליליות נמצאות בו מצד הטבע. נניח שזה עבר אליו מסבא, סבא רבא, ואבותיו האחרים, וכך ניתן לו. באופן כזה אני מנסה לפרוס לשכבות את מה שנמצא בו מצד הטבע, ואני מנסה להתייחס אליו, ואל התכונות שלו באופן שונה. וכאן אני יכול להרשיע או לזכות אותו.
אני יכול להזמין בתוכי יחס תואם אליו, זה אני וזה לא שלי. מה שלא שלי נשאר בתוכי, ואני לא יכול לעשות עם זה שום דבר. ה"אני" שלי צריך להיות בנוי בצורה כזאת, שאני אפצה את ה"לא שלי", את כל הנטיות האגואיסטיות והאנטי חברתיות שלי, כדי לבוא במגע עם האחרים. כלומר, המשפט הוא רב גווני.
העיקר לשׂחק בזה, ובהדרגה לארגן ולהפנים את זה טוב יותר, כדי להיכנס מִייד לאחר מכן במגע עם האחרים, הוא מובן לי ואני מובן לו. אנחנו רואים ומבינים זה את זה מִייד ממבט ראשון. אפילו ללא מבט זה מתרחש בצורה רגשית, באופן תת הכרתי מבלי להסתכל על האדם, מבלי לראותו, אני כבר יכול להרגיש אותו והוא אותי.
מתרחשות כאן תופעות מדהימות: חוסר מגע חי, והתגברות על המרחק. כל הפרמטרים הפיזיים שלנו, התכונות שלנו, הרגשות: הראייה, השמיעה, הריח, הטעם והמישוש, הרגשות של המגע, הן כולן מתמוססות יחד עם הגוף הבהמי שלנו. אנחנו מתחילים לתפוס זה את זה כבר ברמה של המידע, בדרגה של הרגשות. הלב והשׂכל שלו זה מה שבא במגע איתי. מתרחשת תנועה הדרגתית קדימה.
שאלה: האם בכל פעם שאני נפרד מחלק של האגו שלי, אני עושה תנועות קדימה לאיחוד?
תשובתי: עד כדי כך שאתה מתחיל להרגיש את המהות הפנימית של האנשים, אתה מתחיל לתפוס אותה בצורה הנכונה, אחרת אתה לא תרגיש אותם, אחד קובע את השני. זה מעלה אותך בהדרגה מהדָרגה הבהמית לדרגת ה"אדם", לדרגה של המהות האינטגרלית הפנימית של כל אחד מאיתנו.
מתוך שיחה מס' 13 על החינוך האינטגרלי, 18.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
קשר ברמה הרגשית
לידת מצב ה"אדם"
ההסכמה – מעל לכל הניגודים
