קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
התפקיד של הקבוצה העולמית הכללית שלנו, הוא להביא לעולם את שיטת התיקון. הקבוצה הזאת נמצאת במגע עם המאור המחזיר למוטב, עבור עצמה ועבור העולם כולו. והיא נקראת היום "ישראל". במה היא מיוחדת?
נתחיל מזה, ש"האור המקיף", כלומר, המאור המחזיר למוטב, נמצא במדרגה עליונה וכלפינו הוא מופשט, נסתר מאיתנו. אבל, הוא יכול להאיר לנו באותה המידה שבה אנחנו מעוררים את עצמנו. באופן כזה, אנחנו יכולים לפנות אל האור והוא יכול לענות על הבקשה שלנו.
באיזה מקרה הוא עונה על הבקשה שלנו? במקרה שהבקשה תואמת לאור, כלומר, אם אנחנו מבקשים לפי איך שהוא מיועד לענות. אנחנו מהווים "גלגלתא ועיניים" (גו"ע), או "ישראל". וחוץ מזה, אנחנו צריכים להתחבר עם ה"אח"פ" ולקבל ממנו תגובה. בכללות, "גו"ע" ו"אח"פ" מהווים עשר ספירות, כלומר "פרצוף" רוחני, או הנברא הכללי.
מכאן מובן מה מתרחש איתנו. אנחנו צריכים לעורר את אומות העולם (1), כדי שהם ירצו בשינויים (2). לשם כך אנחנו צריכים לפנות אל המאור המחזיר למוטב (3), ולקבל ממנו עזרה (4), כדי שנשתנה בעצמנו ושנשרת את ה"אח"פ".
אז מה אנחנו צריכים לעשות בינתיים? המקובלים אומרים שבינתיים אין לנו מה לעשות. באופן זהה, לאורך כל ההיסטוריה חכמת הקבלה הייתה נסתרת: האנשים ששמרו עליה והעבירו אותה הלאה עשו זאת בסתר, מפני שההמונים לא הרגישו בה עדיין צורך. אבל כאשר העולם נכנס לתקופה חדשה שדורשת את הגילוי של חכמת הקבלה, אז גם העָם הגשמי שנקרא "ישראל", קיבל בחזרה את אדמתו כדי לבצע את המשימה שהוטלה עליו, והמקובלים התחילו לדבר על החכמה הזאת.
הכול קיים לצורך ה"אח"פ", כלומר ל"אומות העולם", שבכללות נכסים לתוכה כל בני האדם. במובן הזה הם אינם שונים בכלום בעיני הבורא. כי הרי נאמר, שבגמר התיקון כל באי העולם ידעו את הבורא.
ובכל זאת, לפני שמתחילים לממש את הפעולה הראשונה ולפנות לאומות העולם, עלינו להיות מוכנים לכך. לכן נותנים לנו את האפשרות לעשות את הצעדים הראשונים ללא קשר אליהם, ללא ידיעתם, ולכן בשנים הראשונות אנחנו מתפתחים, בכך שמכינים את עצמנו לעבודה.
אבל בשלב מסוים אנחנו לא יכולים יותר להתקדם, אם לא נהפוך להיות האמצעי לתיקון אומות העולם, כלומר, אם לא נעביר להם את שיטת התיקון. יחד עם זה, אנחנו בעצמנו כמובן לא מתקנים אף אחד, אלא האור העליון הוא זה שמתקן את כולם, כולל אותנו.
לכן, אנחנו צריכים ביתר תקיפות לשאול את השאלה על היעוד שלנו. והתשובה לכך היא כזאת: אנחנו קיימים רק כדי להביא תיקון לעולם. בעצמנו אנחנו צריכים להישאר במצב של "חפץ חסד" (ח"ח), בדרגת "בינה", שאין לה שום רצון המכוון לעצמה, היא כולה מכוונת לצרכי התחתונים. לכן, ה"בינה" מתחלקת לגו"ע שמכוונים לבורא, ול"אח"פ" שמכוון לנברא, והחתך בין החלקים הללו, זאת הבחירה החופשית שלנו.
זה התפקיד של ה"בינה". כל ההפצה שלנו, כל היחס שלנו כלפי האנשים הללו צריך להיקבע על ידי הסכימה הזאת.
מתוך שיעור בנושא "תפקיד ישראל כלפי העולם", 09.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לכוונה הנכונה דרוש ה"ראש" הנכון
"בתוך עמי אנוכי יושבת"
חלוקת היגיעה הרוחנית
