איך להפוך למורה אמיתי?

שאלה: האם גברים ונשים שרוצים להיות מורים, מחנכים, מארגנים של הלימוד האינטגרלי, צריכים ללמוד ביחד או בכל זאת עדיף שילמדו בנפרד?

תשובתי: אני סבור שעדיף ללמוד במשותף, אך ללא ילדים, מפני שלילדים צריך לתת דוגמאות אחרות, הכללות אחרות, צריך לדבר איתם ברמה אחרת.

בקבוצות יכולים ללמוד אנשים בגילאים 18-20 ועד לגיל המבוגר ביותר. יכול להיות שצריך למיין אותם לפי הגיל, למשל קבוצות מגיל 20 עד 30, או 25-40 (הקבוצות העיקריות), או מגיל 40 עד 60, קבוצות של יותר מבוגרים.

שאלה: האם בזמן התהליך של הכנת המורים ללימוד האינטגרלי, האדם צריך ליישם את השיטה הזאת על עצמו?

תשובתי: יתרה מכך, הוא צריך לחוות את כל זה, להרגיש, מפני שבו צריכה להיות מעוצבת התפיסה האינטגרלית של העולם. רק אז הוא יוכל להיות מורה או מחנך. כלומר, הוא חייב לראות באופן ברור את העולם בצורה אחרת מאשר התלמידים שלו. הם מסתכלים על העולם בצורה אינדיבידואלית, אגואיסטית, ואילו הוא צריך כבר להיות בדרגה אחת יותר עליונה.

אם זה לא קיים בו, אז הוא לא יוכל ללמד. הוא פשוט ילמד את האנשים כל מיני שיטות חוזרות ונשנות ולא יוכל להעביר להם את רוח האינטגרליות: "תעשה כך, תחשוב כך. ומה אם תקבל החלטה כזאת או אחרת?". אם אין לו את הרגש של השיטה האינטגרלית, אם הוא לא חי אותה, הוא לא יוכל ללמד תלמידים ולקדם אותם בהדרגה לתפיסת העולם האינטגרלית.

אי אפשר סתם ללמוד את זה. צריך, בראש ובראשונה, "לפרמט" את עצמך, לעבור שינוי פנימי. רק אז תהפוך למורה אמיתי.

כאן לא יכול להיות מצב שסיימתי אוניברסיטה, קיבלתי תואר, וזהו, אני מוכן. אני הולך לעבודה ועובד איפה שבא לי. התואר, העדות על יכולת ההוראה, היא למעשה ההסתגלות של האדם לעולם החדש, התפיסה שלו בתוכו, השינוי הפנימי שלו, ורק זה.

מתוך שיחה מס' 15 על חינוך אינטגרלי, 26.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אופן בניית הקבוצות
חינוך משותף או נפרד?
קורס בחינוך הרמוני