קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קיימת רק נטייה אחת שכנגדה מתגלים כל המכשולים והבעיות: הנטייה לחיבור. אם אתה כל הזמן דוחף את עצמך לחיבור, אז אתה מגלה כוחות שנאבקים נגד החיבור. ואז אתה מבין את הנחיצות בעזרת האור, בעזרת הבורא.
בעיקרון, המצב הוא מאוד פשוט. אבל אנחנו לא עובדים איתו ישירות, מפני שאין לנו לזה כלים רוחניים, "אותיות עבודה", ולכן נדמה לנו שזה כל כך קשה.
היה קיים רצון לקבל שמורכב מהמון חלקים, שהיו מחוברים יחד על ידי כוחו של האור העליון. המבנה הזה היה נקרא "אדם הראשון". זה היה גוף שמורכב מחלקיקי רצון שהיו דבוקים יחד. האור היה הדבק שהחזיק את כולם והדביק אותם זה לזה. הוא היה קיים מלכתחילה.
האור היה חלש מאוד, מה שנקרא, "אור נפש דנפש", אבל גם לא נדרש יותר, מפני שגם הרצונות היו מאוד קטנים, רק "עביות דשורש". כך היה "אדם הראשון" לפני החטא: מלאך, שנברא מלמעלה ללא רצון אגואיסטי.
ופתאום מתעורר בו כוח הרצון שכביכול נראה טוב, ונקרא "חוה". היא אומרת: "בוא נקבל על מנת להשפיע, כמו בעולם הנקודים!". וכך שניהם, אדם וחווה, רוצים לקבל את האור העליון על מנת להשפיע, כלומר להגיע למצב הגדלות, ובמקום להיות ילדים קטנים, להפוך למבוגרים. הם חושבים שבמצב הגדלות הם ישפיעו יותר לבורא, וזה באמת כך, כי זו הרי קבלה על מנת להשפיע!
"חווה" היא דרגות העביות ב', ג' וד', ואותו "אדם", כפי שהיה אז, היה בעביות שורש וא', נקי ותמים. ואז מופיעה האישה, מה שנקרא "עזר כנגדו", רצון גדול וחזק, ואומרת: "אתה יודע מה אנחנו יכולים להשיג יחד?!". (רצון גדול נקרא "אישה", ורצון קטן נקרא "גבר", למרות שבעולם שלנו זה נראה להיפך).
ובאמת, ביחד הם יכולים לקבל את האור בכוונה על מנת להשפיע על כל הרצונות לקבל הגדולים. אבל לאדם היה כוח התגברות רק על הרצון הקטן שלו. את כל זה נתן לו הבורא: גם את הרצון וגם את ה"מסך" עליו. הכול היה קיים בדבקות עם הבורא ובחיבור, כמו מערכת יפה.
ופתאום מוסיפים לו רצון לקבל גדול, שעליו לא היה לו כוח להיות בדבקות, והוא נשבר לחלקים, שנקראים עכשיו "נשמות פרטיות".
הן היו קיימות גם קודם, בתוך "אדם הראשון", רק שהן היו דבוקות יחד כמו ביציות בתוך בועה. ופתאום הבועה התפוצצה וכל הביציות נשפכות החוצה. כך גם הנשמות הללו. בהתחלה הן היו דבוקות זו לזו, בזכות האור העליון שהחזיק אותן יחד, אבל במצב של קטנות.
וכאשר התפרץ בהן הרצון לקבל, הוא נעשה גדול יותר מאשר האור שהדביק אותן, ואז התרחש פיצוץ, הגבולות נשברו וכל הנשמות יצאו החוצה. כך חטא ונשבר "אדם הראשון".
מאז, כל חלק קיבל רצון של כל העביות השלמה: שורש, א', ב', ג', ד'. זה כבר לא מצב הקטנות שהיה קודם לכן. כל אותו האור שהם התכוונו לקבל על מנת להשפיע הפך בתוכם לאגו, ועכשיו הרצונות הללו רוצים ליהנות בעצמם מהאור הזה.
כתוצאה מכך, מסתתר עכשיו בתוכנו רצון לקבל ענק וחסר גבולות. איננו יודעים זאת, מפני שנותנים לנו להרגיש ממנו רק את השכבה העליונה והדקה ביותר. וגם היא מתגלה רק בתנאי שאנחנו רוצים להתחבר לאותו המבנה של "אדם הראשון". ואז מתחילים להתגלות הרצונות השבורים.
וכל היתר שייך לי עצמי, לְמה שנמצא בתוך הביצית הקטנה הזאת, אחת מתוך מיליארדי הביציות האלה. אלה הם רק רצונות בהמיים, שקובעים את הקיום הפשוט שלי, כמו ביציות נפרדות. ורק אם אתחבר עם האחרים, אוכל לגלות את כוח השבירה שאותו עליי לתקן.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 17.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בחזרה לגן עדן
בני אדם פראיים ובהמות ידידותיות
מי אתה, אדם?
