הערבות היא חוק ללא פרצות

אם אנחנו כבר ערבים זה לזה, אז אנחנו ערבים בהכול, בשמחה ובצער. כי הערבות היא לא סתם חתימה על טופס. אנחנו נועלים את עצמנו, כך שכל המצבים יעברו עלינו כמו על גוף אחד שלם. כך גם פועלת ערבות בנקאית: אם הוא לא ישלם, אתה תשלם, ללא שום ויכוחים. ואצלנו זה אפילו יותר מזה: אתה חייב לאהוב את החבר יותר מאת עצמך. זה מה שדורשת מצוות "ואהבת לרעך". זוהי הערבות: שבועה שאי אפשר לסגת ממנה.

האור העליון יודע לסדר את האיחוד, אבל אנחנו צריכים לסלול עבורו את הדרך. בהתחלה אנחנו הופכים לשותפים ומתחברים זה עם זה. אבל כל זה עדיין "אנחנו": רבים ולא איחוד. ולאחר מכן הרצון שלנו יתמזג לאחד, והאחד השלם הזה יהיה מעלינו, כמו תינוק שכולנו דואגים לו.

בספר תהילים נאמר: "הנה עין ה' אל יראיו, למייחלים לחסדו". אנחנו כל הזמן מסתכלים על התינוק הזה וכל הזמן תומכים בו, מכל הלב, רק שיגדל, רק שיחיה ויהיה בריא, רק שיהיה לו טוב ושמח.

כך אנחנו מסתכלים על התינוק שלנו, שנמצא מעלינו ושייך לכולנו. כולנו, במוח ובלב, נמצאים שם, ברצון היחיד הזה. ואנחנו רוצים שתתגלה בו רוח החיים, הבורא.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 14.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מה זאת ערבות הדדית
ערבות: אחד מעד – נפלו כולם
נהיה יחד, גם בצער וגם בשמחה