החלק החסר שלך בפאזל של הנשמה

שאלה: אם האדם התייאש מהשיטה, האם זה אומר שהוא לא השקיע מספיק כוחות באהבת חברים?

תשובתי: אם האדם מתייאש מההתקדמות הרוחנית שלו, אז זה בדרך כלל נובע מתוך גאווה, מכך שהוא מחשיב את עצמו מעל לאחרים. וזוהי מחלה כללית, שנמצאת בכל אחד ואחד. כי הגאווה היא היסוד של הרצון לקבל, שמגיע אלינו ישירות מהבורא. הבורא הוא יחיד, ולכן גם אנחנו מרגישים את עצמנו כיחידים.

ואני באמת יחיד, כי אני מהווה חלק מסוים מהפאזל הכללי, שלא קיים באף אחד אחר. ולכן אני, בצדק, מרגיש שאני מיוחד. השאלה היא רק, האם אני משתמש בייחודיות שלי. האם אני אשתדל להשלים את האחרים בכל מה שאני רק יכול.

הפאזל הרוחני אינו דומה לפאזל הגשמי, שבו באים במגע רק עם כמה מהשכנים הקרובים, כשנמצאים רחוק מכל האחרים. בפאזל הרוחני אני קשור לכולם. זהו פלא! תאר לעצמך שישנם 600,000 חלקים של פאזל, ואני קשור לכל אחד מהם. וגם כל אחד מהם קשור לכולם. זה לא סתם חיבור, אלא בכל דרגה, כל הכתרים שלנו מחוברים זה לזה, כל הבינות מחוברות זו לזו וכן הלאה.

לכן קיים בינינו כזה חיבור צמוד של השפעה, שאותו אנחנו עוד צריכים לגלות. ובגמר התיקון, הוא יתגלה בעוצמה שלא הייתה קודם: פי 620: במקום נפש דנפש, יהיה נרנח"י דנרנח"י, מתוך ההרגשה וההבנה שלנו את הקשר המורכב הזה.

תאר לעצמך שהייתה איזו מערכת פשוטה של 600,000 חלקים, שהיו מחוברים, בזה אחר זה, כמו צאן. ופתאום הם מתחברים בצורות שונות של קשרים, כשהם משלימים זה את זה, בכל המקרים ובכל התכונות שלהם.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 02.03.2012

ידיעות קודמת בנושא:
יחידים ומיוחדים
פאזל בעל 613 מימדים של הנשמה הכללית
פאזל של 7 מיליארד חלקים