הצל המתפוגג של העולם עם הרצון האגואיסטי

העיקר בשבילנו – להתחיל להרגיש שאין עולם. שכל העולם הוא קבוצה אחת, ובקבוצה הזאת יש הרבה חלקים, רצונות ומחשבות שאותם אנחנו צריכים לקרב, בכמה שאפשר לעבוד על כל חלק וחלק. וכל היתר, חוץ מהרצונות של בני האדם והמחשבות שלהם, עד כמה שהם מפוזרים, זאת אומרת נמצאים בשבירה ובבלבול מלהיות שותפים במערכת הכללית, את כל המציאות הזאת חוץ מהאדם אנחנו צריכים לראות כהעתקה, כתוצאה, כחלקים שקיימים סביב הרצון שנקרא "אדם", סביב הפנימיות שלנו. שכל זה רק העתקה, רק תוספת שעולה ויורדת יחד עם המעשים של האדם בחיבור לחברה אחת.

בכל המגמה של האנושות ובכל מה שקורה, כבר הגענו למצב שאנחנו יכולים לזהות שרק לקראת זה העולם הולך, ובהכרח הוא מבטא את תוכנית הבריאה בצורה מתקדמת. אנחנו כבר נמצאים במצב מיוחד, בתהליך מאוד מיוחד, במַעבר מחוֹסר הכרה להכרה. העולם מרגיש משבר בכל מיני רמות, וגם אנחנו מרגישים משבר, רק במצב שלנו. אנחנו מרגישים את המשבר הזה בצורת המדבר, והעולם מרגיש אותו בצורת החי, צומח, דומם.

המשבר הזה צריך להביא אותנו להכרה של כל התהליך שאנחנו עוברים במודעות שלנו, והעולם שאנחנו מרגישים הוא רק העתקה מהמודעות. הוא אינו, הוא דמיוני, הוא המדומה. אלא עד כמה שהמודעות שלנו תעלה ונתחיל להרגיש את הרצון המפוזר, השבור שמתחבר יחד, כך אנחנו נרגיש יותר ויותר רק את הרצון הזה, וכל יתר החלקים, החומר סביבנו, נרגיש שהוא רק כצל מאותו הרצון שעדיין קיים בחושים שלנו, אבל הולך ונעלם.

אנחנו עוברים תהליך מאוד מיוחד, תהליך מאוד מאוד חשוב. העיקר בו שאנחנו מתחילים להכיר את המנוע שמניע את כל התהליך, התוכנית, ואחרי זה את הכוח העליון, הבורא, שהוא מסדר לנו את הכול כדי שאנחנו כתוצאה מהתהליך נתחיל להכיר אותו. כמו מתוך הערפל, מתוך ענן של חוסר רגש, חוסר תפיסה, אנחנו נתחיל מתוך הפעולות שאנחנו עוברים, מתוך הערפול שאנחנו עוברים, להתחיל לקשר את כל הדברים המפוזרים, השבורים, הרחוקים יחד, ומזה נרכיב את ההבנה וההרגשה שלנו אליו. בעצם תהיה בנו דמות ה', שזה נקרא "ויהי שם ה' עליך".

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 26.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השלל הכללי מהפעולה הצבאית במדבר
לראות את העולם דרך פריזמה של חיבור
העולם יימשך אחרי הקבוצה