"תיקוני דיקנא"

שאלה: מה מסמל בעבודה "תיקוני דיקנא" (תיקון שהעליון מבצע על התחתון)?

תשובתי: כל פעולה רוחנית חייבת להיות שלמה, בכל עשר הספירות, אחרת אי אפשר לקבוע שום יחס. מהסיבה הזאת מעלים את התפילה (מ"ן) עד לעולם אין-סוף, והתשובה (מ"ד) יורדת מלמעלה, עוברת דרך כל המדרגות ומזעזעת את כל המערכת. ברוחניות שום פעולה לא נעשית "במקצת".

לכן העליון, שמבצע את החשבון עבור התחתון, עושה חשבון על כל הגובה שלו. ואחר כך הוא מנתק מהמדרגה הזאת חלק שמיועד לתחתון ושחושב עבורו.

הוא משווה את עצמו ואת מה שהתחתון צריך לקבל ומברר אילו מערכות הוא צריך לבנות כדי להקטין את ההשפעה שלו, להמעיט את האור. החשבון הזה הוא גם בכמות וגם באיכות. והעיקר הוא, שהוא "מגלה טפח ומכסה טפחיים". מפני שכל הפעולות שלו מכוונות כדי לגדל את התחתון, כלומר, להגדיל את החסרונות שלו, כדי שהתחתון יקבל כוח לסבול חיסרון כפול!

כך אנחנו כל הזמן גדלים. לפעמים נדמה לי שפתאום הבנתי משהו, וכעבור רגע כבר שוב אינני מבין דבר. אבל זה לא "שוב", זה כבר לא אותו הדבר, אלא פי שניים יותר עמוק.

העליון מתקשר עם התחתון דרך "פרצוף" מיוחד שנקרא "שערות", מלשון "סוער". האור לא סתם מחלחל בחוטי השערות הללו, אלא גם מעביר לתחתון את הרגשת הצמצום שעושה העליון, עד כמה הוא נאלץ לצמצם ולהחזיק את עצמו כדי לתת לתחתון רק את מה שנחוץ לו.

בכל פעם העליון מעביר לתחתון את ה"דלתא" הזאת בין הרצוי והמצוי: כמה אני נותן לך וכמה באמת הייתי רוצה לתת.

הרצון של העליון לתת, גורם לך להרגיש אהבה. אבל כאשר האהבה הזאת נכנסת לתוכך, היא הופכת לרצון בוער.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 31.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שגיאה מכוונת
סערה מסביב לבורא
תעבירו את המ"ן שלי לאין סוף!