סאת היגיעה שלי

שאלה: מצד אחד אנחנו אומרים שצריכים לדרוש את הגילוי עכשיו, ללא קשר לוותק, ומהצד השני, ישנו המושג של סאת היגיעה שלי, שאותה עליי להשקיע בשלב ההכנה. איך זה משתלב?

תשובתי: להגיע לסאה הדרושה זה נקרא להגיע לנחיצות האמיתית. ולאף אחד מאיתנו אין אפילו את ההתחלה של ההרגשה הזאת. פשוט רע לנו בתוך האגו שלנו, ולכן אנחנו מוכנים במידה מסוימת לברוח ממנו. לא יותר.

הרוחניות מתחילה מגילוי הקשר ההדדי שלנו. עדיין לא התחלנו בזה ולא הגענו לזה. עוד לא הפעלנו את התהליך הזה, לא נגענו בכלי הזה שנמצא בינינו.

בכל אחד מאיתנו קיימת רק ריקנות, אפס. זה לא כלי, אלא רק נקודה. חוץ ממנה, כל שאר הדברים שבך שייכים לדרגה הבהמית ואין להם כל קשר לרוחניות. ה"אדם" שבך הוא רק הנקודה, שאין בתוכה שום דבר. והנקודה מתפתחת רק על ידי חיבור עם נקודות אחרות. בכך היא מצמיחה "בשר" ויוצרת "גוף" רוחני.

ובכל הנוגע לעבודת ההכנה להשגת הסאה, היא דרושה רק כדי שאני אוכל לגשת לחיבור עם החברים. לאף אחד מאיתנו אין כלום, אף אחד לא מבין שום דבר. אנחנו יוצאים ממצרים כמו איזו "חמולה" – בורחים מבלי לדעת לאן, בחושך גמור שמכסה את כל הרצונות, המחשבות והכוונות שלנו. כזאת היא הבריחה של עבדי האגואיזם. אחרת הם אינם מסוגלים להיפרד ממנו. מוציאים אותם לאחר שמעמידים אותם במצב של חוסר ברירה, ולא דורשים מהם יותר. לאחר מכן הם באים בטענות למשה, בונים את עגל הזהב, אבל דווקא זאת היא הדרך לרוחניות. אחרת לא תיוולד.

לכן, סאת היגיעה הדרושה היא שאתה בעצם מבין שהכלי הרוחני הוא החיבור עם האחרים. הוא לא שייך לך אישית. זהו רגע קשה מאוד, כי כאן אתה מתחיל להיכנס דרך חומה כדי להגיע לעולם הרוחני. מהצד הזה של החומה אתה נמצא באגו, באינדיבידואליות שלך, ומהצד השני יהיה לך ברור שה"אתה" הרוחני זה מה שנמצא בינך לבין האחרים, במידה שבה אתה נמצא בהם: ברצונות ובמחשבות שלהם, כשאתה משאיר מאחורי החומה את כל הרצונות והמחשבות של עצמך.

רק האור יכול לעשות את זה עבורך. אבל אתה צריך לתאר את זה לעצמך, לחשוב על זה. יותר מזה לא דורשים ממך.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 22.02.2012

דיעות קודמות בנושא:
הריקנות בפנים היא העובר של הכלי הרוחני
"מחר" זה אומר "אף פעם"
עולמך תראה בחייך